שיחת מלאכי השרת · פרק א׳, י״ב

וגם הנביאים מצינו שנקראו מלאכים (חגי א׳:י״ג) ויאמר חגי מלאך ד' במלאכות ד'. ולא זכר כאן צבאות ולא אלקים רק שם הוי' שמורה הי' הוה ויהי' כמו שכתבו בטור או"ח (סי' ה'). ובענין זה הם נביאות הנביאים בענין מה שהי' ומה שיהי' ותוכחות ההוה ולא הוראות ומשפטים בענין פרטי מעשים הראויים לנפשות מבית ישראל. ומה שלא מצינו תואר זה על הנביא רק במקום זה. אולי כי היות הנביא מלאך ושליח ד' הדבר מבואר שהרי זה עניינו וכמו שנאמר (ישעיהו ו׳:ח׳) את הי אשלח ומי ילך לנו ואומר הנני שלחני. רק בעבור ששם היתה דבר נבואתו לכל ישראל אני אתכם אמר ד' וכפי מה שכתבתי כאשר ד' עמו בכל פרטי מעשיו אז תורה יבקשו מפיהו כי מלאך ד' צבאות הוא. אבל באמת הרבה פרטות מדרגות יש בזה ולכך נתייחד בכאן חגי בשם מלאך ד' לומר שמ"מ אין כולם עדיין שוין לו: