שבחי הבעש"ט · פרק ב׳, ו׳

ויהי בנסיעת הרב מוהר"א לביתו חלה בדרך את חוליו אשר ימות בו ונפטר לעולמו והודיעו הדבר לק"ק בראד לבנו הרב הגדול מ' גרשון קוטעבר ויבא אל אביו להספידו כד"ת. וקיבל כל הכתבים שמצא ת"י ובתוך כך מצא התנאים איך ששידך את בתו שהיא אחותו של הרב מוהר"ג עם איזה איש ששמו ישראל. ויהי לפלא בעיניו כי אביו הי' איש מפורסם והאיך יעשה שידוך עם נחות דרגא. וגם זאת עם פלוני אלמוני שלא נודע מקומו ומשפחתו ויספר הדבר לאחותו. ותאמר אחר אשר הוכשר בעיני אבינו אין להרהר אח"ז והבעש"ט המתין עד שיעבור המועד מן המלמדות. ויבא אל הבעה"ב ויאמר אני אלך ואשוב אל מקומי וידברו על לבו וירבו לו מוהר ומתן שיהי' אצליהם עוד אבל הוא לא פנה אליהם כי לא זאת כוונתו. ויתחפש וישנה את לבושו כאחד הריקים בפעלציל קצר וחגורה רחבה וישנה את טעמו ולשונו וילך לק"ק בראד לבית הרב מוהר"ג הנ"ל. והנה שני ב"ד יושבין לפניו והוא עומד עליהם לעיין תמיד בדינין אשר באים לפניהם. ויעמוד אצל הפתח והי' סבור הרב מוהר"ג שהוא איש עני ויקח פרוטה ורצה ליתן לו ויאמר דבר סתר לי עמכם. וילך עמו לחדר א' ויראה לו את התנאים ויאמר לו הבה את אשתי. וכאשר ראה הרב הנ"ל את האיש וכסותו ודבוריו נתבהל מאד ונשתומם על המראה מה זאת עשה אביו ז"ל. ויקרא לאחותו ויספר לה את כל המאורע ותשיב אמרי' לו אחרי שאבינו עשה זאת אין להרהר אחריו ובוודאי מה' יצא זאת ואולי יפוק מיני' זרעא מעליא. ויעשו כן ויגבילו זמן החתונה. וקודם החופה אמר הבעש"ט שרצונו שמקודם ידבר עם אשתו כמארז"ל. וידבר עם אשתו בסתר ויגלה לה האמת האיך ומה הכל כאשר לכל וישבע אותה שלא תגלה מזה כלל ואף שיעברו עלי' עידן ועידנין אשר תהי' בדחקות גדולה. והנה אחר החתונה רצה הרב מוהר"ג ללמוד עמו אולי יקבל איזה ד"ת. אבל הוא הסתיר הדבר כאשר אינו יכול לקבל מאומה ויאמר הרב לאחותו הנה באמת הוא לי חרפה גדולה מאישך ואם תרצי להתגרש ממנו הרי טוב ובאם לאו אני אקנה לך סוס ותסע עמו לגור באשר תגורי כי לא אוכל שאתי עליך חרפה ותסכים לדבר זה. וילכו באשר יתהלכו ויקבע לה מקום לגור שם והוא הלך להתבודד בין הרים גדולים הנק' גיבירג וזה הי' פרנסתה כי ב' או ג"פ בשבוע היתה באה אליו על הסוס עם עגלה והי' חופר טיט והיא הוליכה לעיר ומזה היה לה פרנסתה.