שבחי הבעש"ט · פרק ב׳, ה׳

והנה הרב מ' גרשון קוטעבר הי' ראש ב"ד בק"ק בראד ואביו הרב מ' אברהם הי' לו דין ודברים עם א' מאנשי הקהילה שהי' הבעש"ט שם. ויבא הרב מוהר"א לשם וידבר עם בעל דינו שיסע אתו עמו לק"ק בראד לגמור ביניהם ע"פ ד"ת. ויאמר האיש הנה יש אתנו פה מלמד א' מופלג בתורה והוא דיין צדק אשר בכל פעם שיבא דין לפניו אז שני הצדדים לבם שלם עמו כי הוא מסביר הפסק היטב. נבא נא לפניו ונסדר את טענותינו ואם לא יוטב בעיני מעלתו אז אסע עמו לק"ק בראד. וישמע לעצתו ויבואו לפניו. ומיד כשבא הרב מוהר"א לפני הבעש"ט ראה ברה"ק שבתו היא בת זוגו והנה אז הי' דרך הלומדים גדולים כשבא לפניהם אורח הגון אומר לפניו פשט ויאמר הבעש"ט לפניו על איזה רמב"ם פשט בחריפות גדול ועוד אמר לפניו כמה פשטים עד שנמשכה נפשו אחריו ותקשר נפשו בנפשו. ואחרי כן סידרו הבע"ד טענותיהם לפניו והי' ביניהם טענות וסכסוכים רבים וכמו שעה הוציא לאור משפטם משפט אמת לאמתו. ויפלא מאד בעיניו ויאהבהו מאד והנה בין כך נתוודע לו שהבעש"ט פנוי וצריך לישא אשה ולהרב מוהר"א הי' לו בת גרושה ויבא אליו בסתר ויאמר להבעש"ט הנה שמעתי שמע"ל נצרך לאשה אולי כשר בעיני מעלתו לישא את בתי. וישב לו טוב הדבר אבל בהיות שבקהילה זו רבים מהנגידים חפצים בי לכן נצטרך להסתיר הדבר לבל יודע לאיש כי לא אוכל להעיז פניהם אחרי שהטיבו לי תמיד וינשאו אותי למעלה. ואם רצון מעלתו בזה אזי נכתוב קשור התנאים למז"ט ביחידות. וגם זאת אני כופל עמכם שתעשו שידוך עמי לא עם תורתי וחכמתי כי אין רצוני בשום אופן שתרבו בשבחי ורוב המעלות כ"א שתכתבו סתם מ' ישראל במ' אליעזר ואחרי שנקשרה נפשו בנפשו הסכים לכל דבריו וכתבו במז"ט קשורי התנאים בסתם ולא כתבו שם מקום ולא נודע הדבר לשום אדם.