שבחי הבעש"ט · פרק ט״ו, ב׳

גם שמעתי מהמ"מ מ' אליהו ז"ל כשבא פעם ראשון להמגיד הגדול דק"ק מעזריטיש סיפר לו זו המעשה ואמר. פ"א בי"ט ואין יודע אם יום ראשון של פסח או יום שמיני עצרת היה והצרכתי לברך גשם או טל היה הבעש"ט מתפלל לפני התיבה בחשק גדול כי כן שמעתי כ"פ מבחיריו כי היה מנשא ראש כולם והיה מתפל בזעקה גדולה. והרב המ"מ הגדול לא היה יכול לסבול כי היה חולה גדול ויצא מבהמ"ד ונכנס לבית קטן שבבהמ"ד והתפלל שם ביחיד. וקודם מוסף הלך הבעש"ט ובא לבית קטן ללבוש הקיטיל ואמר המגיד כי היה מכיר שהיה אצלו השראת השכינה וכשראה אותו הכיר בו כי אינו בזה העולם וכשלבש הקיטיל נקמט הקיטיל על כתיפיו ואחז המ"מ הגדול בקיטיל לפשוטו מקמיטתו. וכשנגע התחיל לרעוד ואחז בשולחן שהיה שם וגם השולחן התחיל לרעוד עמו והבעש"ט הלך עד שהוצרך להתפלל ולבקש מן השי"ת שיקח ממנו דבר זה כי אין בכוחו לסבול.