שבחי הבעש"ט · פרק ט״ו, ג׳

גם מהחסיד ר' דוד פורקעס ממעזיבוז ג"כ שמעתי שפ"א התפלל הבעש"ט בדרך בבית בכותל מזרח וסמוך לכותל מערב היו עומדים חביות מלאים תבואה והיו רואים שהתבואה רועדת. וגם שמעתי ממנו אבל לא מפיו ממש בהיותו שוחט בק"ק טולטשין היה שובח ר' ר' דוד הנ" ועשה ר' דוד מכפר חלאדווקע תנאים ושלח עגלות אחר כל המקבלים וגם ר' דוד מ"מ הנ' נסע על התנאים הנ' וסיפר על הדרך וכשבאו אנשי הקהלה סיפרו לי איך שפ"א ביום הכיפורים בהשכמה לא בא הבעש"ט לבית המדרש כפי המנהג ביה"כ להתפלל בהשכמה. והיה שוהה עד בוש על היום והמתינו עליו מלהתפלל ואח"כ בא וישב על מקומו והיה ראשו על הסטענדר מקים ראשו ומניח ראשו מקים ומניח כמה פעמים. ואח"כ רמז שילכו להתפלל לפני התיבה ובא ר' דוד הנ"ל להתפלל כי הוא היה מתפלל בימים נוראים וכשבא סמוך לתיבה התחיל הבעש"ט לבזותו בפני כל עם ועדה ואמר בזה הלשון. זקן אשמאי היכן אתה הולך וביזה וגינה אותו ערך חצי שעה והיה רוצה לחזור ולילך מן העמוד כי היטב חרה עד מאוד כי אמר שמא ח"ו ראה בי דבר מגונה. וגער עליו ואמר. עמוד והתחיל להתפלל ובכה ולא היה יודע מה שהוא מדבר רק שצעק ובכה כי שבר לבו מאוד. ואח"כ במוצאי יה"כ הלך ר' דוד מ"מ ז"ל אל הבעש"ט ואמר לו רבינו מה ראית בי דבר מגונה ח"ו ענה ואמר ח"ו לא ראיתי בך כלום רק באשמורת ראיתי להס"ס על הדרך מקום שהתפילות הולכים לקבל כל התפילות ח"ו. ואמרתי בלבי למה אלך להתפלל ולמסור לו התפילות ח"ו וע"כ שהיתי מלהתפלל. ות"ל פניתי דרך אחד שילכו התפלות בזו הדרך ולא יוכל לאחוז בהם וע"כ יראתי פן ח"ו יכנוס בלבך ויקלקל ח"ו הדבר ושברתי את לבך בכדי שלא יהיה בך שום מחשב זרה בלבך ואח"כ צויתי לך להתפלל: