רסיסי לילה · פרק נ״ב, ז׳

ועמלק שקם בדורו של משה רבינו ע"ה כי היה כנגדו בקליפה כידוע דהוא א' עם בלעם שהתפאר ויודע דעת וגו' שהוא הדעת דרע. וידוע דהדעת הוא המשלים עשר ספירות בפנימיות והכתר בחיצוניות וזה סוד (תיקוני זוהר תיקון יג) משה מלגאו יעקב מלבר. כי משה רבינו ע"ה סוד הדעת ויעקב בזה רצה לומר מה שהוא שורש ישראל הנקרא ראשית וכן יעקב הוא כולל ישראל מצד מה שהוא ראשית האומה. ומשה רבינו ע"ה כוללם מצד החכמה שבפנימיות לבם ועל ידו הוא שנעשו לעם אחד להיות נקראים בשם ישראל גוי אחד. ואז הוא שנעשה יעקב במדריגת הראשית. וכן נגדם היה אז עמלק ובלעם זה בפנימיות הדעת דרע וזה בחיצוניות להיות ראשית גוים. והנה כל חכמה דעשו שהיא חכמה אנושית אין לה שייכות כלל עם תורה שבכתב שהיא חכמה אלהות רק עם תורה שבעל פה. וחרבא דעשו שנזכר בתורה ושבו חיותו הוא גם כן דוגמת חרב פיפיות דישראל הנמשך מצד חכמתו וציד שבפיו אלא שאצלו נקרא חרבך כי אינו מכיר שהכל מהשם יתברך. ועל כן הוא מתייחס אל הידים שהוא פעולה גשמית ונעשה חרב גשמי. מה שאין כן אצל בני ישראל שהוא קול שבגרונם פעולה רוחניות והוא חרב רוחני כי נקרא קול קול יעקב לא דבור כי הם מכירים שהכל מהשם יתברך וגם הדבור שלהם נעשה בחינת קול. ועל כן גם בקרא דחרב פיפיות נאמר בגרונם שהגרון הוא המוציא קול פשוט לבד לא דבור שצריך לחמשה מוצאות הפה הנמשכים ממלכות פה תורה שבעל פה. ורוממות אל מה שהם מרוממים אותו על ידי עובדא דלתתא גם זה הוא בגרונם לבד דמכירים דגם זה מהשם יתברך. ועל כן יהושע שהוא הראש מתורה שבעל פה שאחר השלמת תורה שבכתב דגם כל דברי נביאים הם בכלל תורה שבעל פה ומכל מקום נכתבו גם כן והם כמו אמצעיים בהיות יניקתם מתורה שבכתב דיהושע שימש למשה רבינו ע"ה ומשפיעים לתורה שבעל פה דנביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה שהם יסוד תורה שבעל פה. ועל ידי חכמת תורה שבעל פה שהוא הכנסת חכמה אנושית לתורה הוא הניצוח דעשו וגם דעמלק כי על ידי זה אחוזים בשורש הנעלם דתורה כמו שכתוב בב"ב י"ב א' חכם עדיף מנביא ועיין שם ברמב"ן דהוא השגת רוח הקודש. והיינו רוח מקודש העליון חכמה עילאה שמשפיע לחכמה תתאה. ושער חמשים הנעלם ממשה רבינו ע"ה היינו כפי השגתו דרך נבואה שהוא כרואה בעיניו. ועל זה אמרו לחד מאן דאמר בראש השנה (כא:) בנביאים לא קם אבל במלכים קם רצה לומר בהשגה דרך מדת המלכות חכמה תתאה שהוא השגה פחותה מכל מקום הוא עדיפא במה שיכול להשיג בענינים יותר גבוהים. וכידוע דהאריז"ל גילה השגת משה רבינו ע"ה מאיזה מקום ושורש היה והוא גילה סודות עליונים שלמעלה מעלה מאותו שורש. אבל כל השגותיו אינו אלא דרך רוח הקדש שאין לזה יחס עם ראיה דנבואה אפילו באספקלריא שאינה מאירה דשאר נביאים כל שכן לנבואת משה רבינו ע"ה. דהשגת הנבואה הוא השגה גלויה ומצד הגילוי אי אפשר להשיג אלא מה שאפשר להשיג בעולם הזה. והשגת עולם הבא עין לא ראתה רצה לומר עיני הנביאים הרואים בעין. מה שאין כן השגת החכמים שהוא השגה שמצד ההעלם יוכלו להשיג גם השורש הנעלם. ואף על פי שעל זה נאמר במופלא ממך אל תדרוש כו' כי שורש הנעלם מעין כל בריה נקרא מופלא שהוא פלא העליון שאין רשות לחקור שם כלל. היינו להשיגו לגמרי דרך החכמה אבל מכל מקום יש להם אחיזה בו מצד שמשם שורש חכמתם ומאחר שהיא חכמת לבם ששבה להיות תורה הלא היא אחוזה בשרשה. ועל כן ניצוח עמלק רק על ידי יהושע וגם בהיותו מזרעא של רחל דרחל היא הרומזת לעלמא תתאה מדת המלכות סוד חכמה תתאה. וזהו לפי חרב כי כלל התורה היא החרב והתורה שבעל פה נקרא פי החרב ושם עיקר שינון החרב המכה וממית לכל העכו"ם דעיקר ניצוחם הוא מצד התורה שבעל פה כמו שאמרו ז"ל (מדרש תנחומא תשא לד) דעתידין אומות העולם לומר אנו ישראל מי שיש לו מסטורין שלי כו'. ועמלק ביחוד אי אפשר לנצחו אלא על ידי זה ואז לא היה עדיין פי החרב הגמור כי היה בדור משה רבינו ע"ה וקודם מתן תורה שבכתב גם כן. רק החלישו לפי הלשון מורה על הסמיכות סמוך לפי החרב כי יהושע היה סמוך לזה.