רסיסי לילה · פרק מ״ד, ב׳

וזה היה ראיית בלק גם כן שבו היה אז גנוז עדיין ניצוץ דוד המלך ע"ה שיצא מחלציו מרות (נזיר כג:) והרגיש שיש לו שייכות לארץ ישראל הרומזת לארץ העליונה. וכן קרבנותיו הרי היו לשם ה' וחשב שגם הוא יעבוד עבודה להשם יתברך ולמה נבחרו אלו דוקא במה שראה והבין ממה שעשה לאמורי דמי שחפץ בעבודת השם יתברך צריך להתגייר ולהתכנות בשם ישראל דוקא שהוא כסה את עין הארץ פירוש שאי אפשר לשום אומה ולשון להביט לארץ העליונה בגלוי שכינה והשגת עולם הבא שהוא מכוסה כולו על ידי אומה הישראלית. וזה היה כל עיקר חפץ בלק לגרשו מארץ זו שיהיה הדבר הפקר כקודם מתן תורה הרוצה לזכות לארץ העליונה יזכה. ועל זה שלח אחר בלעם שהוא היה לעומת משה רבינו ע"ה כידוע ומשה רבינו ע"ה הוא הדעת המחבר חכמה ובינה שהם מוחא ולבא זהו ענין התורה לשון הוראה שמורה הלב להיות נמשך אחר החכמה של השם יתברך דזולת זה כשאין מורה ללב אינו נקרא תורה אלא חכמה לבד. וזה כח משה רבינו ע"ה שבא והוריד התורה לארץ והנחילה לישראל שיש לו כח זה להיות הלב נמשך אחר חכמת השם יתברך. אבל אומות העולם אין להם שייכות לזה ובלעם שהיה נגד זה התפאר ויודע דעת עליון שהיה יודע ומשיג דרגא דדעת זו אלא שקראה דעת עליון פירוש עליון מה שהוא למעלה ממדרגת מוחו ולבו דאצלו היה זה למעלה מן הטבע. והיינו אף שהוא גם כן היה יודע ריבונו ומתנהג גם כן בדרך התורה בשמירה מקנאה תאוה וכבוד באמת היה משוקע בהם כנזכר לעיל. וכמו שנתברר אז באותה מעשה שהיו לו כל שלש מדות רעות באמת במעמקי ליבו. ואף שהשיג שהשם יתברך בחר בישראל רצה הוא להיפך. ועל ידו היה כל בירור ענין זה שאף שהוא רצה לעורר חטאי ישראל שגם בהם נמצא המגדילים החטא עד שאובדים חלק עולם הבא מכל מקום מעלתם גדולה באמת. וכמו שאמרו בפרק חלק (קד:) דורשי רשומות אמרו כולם יש להם חלק לעולם הבא פירוש רשומות הוא מצד הרשימה שלהם דכל אור שהיה אף שנתנתק מניח רשימה ואלו אף שלרוב חטאם אבדו וניתקו אור עולם הבא היינו שורש דביקותם בלב בהשם יתברך. מכל מקום כבר היה זה בשרשם בתולדה ועדיין נשאר הרשימה ומצד הרשימה דרשו שיש להם חלק לעולם הבא. והם דרשו רק על ו' מישראל ולא על בלעם דאצלו לא היה רשימה מעולם. ואף שהוא זכה למה שביקש תמות כו' דמצד מיתת נפשו ואבידתו מעולם הבא נכלל בכלל אותן מישראל שנמנו שאין להם חלק לעולם הבא מכל מקום מצד חזרתן על ידי דורשי רשומות לא נכלל עמהם כלל.