פוקד עקרים · פרק ו׳, ג׳

וזהו שהראו לראבר"ש כשלמד תורה הרבה והי' דעתו זחה עליו באותו אדם מכוער הי' מכוער ביותר וא"ל לך לאומן שעשני כי הקב"ה ברא יצה"ר וברא תורה ותבלין וכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו והוא מכוער ביותר וצריך לתורה תבלין יותר והש"י עוזרו להוסיף לו חכמה והשגת ד"ת כדי שיוכל לינצל מתוקף היצר שבו, וכל מי שיש בו ד"ת יותר הוא סימן ג"כ ליצר הגדול בו יותר והיינו שהוא מכוער הרבה יותר ואין לו להגיס דעתו רק אדרבא צריך שיהי' לבו נשבר יותר כי התורה נק' תבלין שמתבלת לבד ויש שעושה את הרע טוב מאד ע"י תבלין כי יקר מחכמה וגו' סכלות מעט כי שאור מיעוטו יפה והיצ"ר נק' שאור שבעיסה, המאירה וא' בראתי תורה הוא התושב"כ והיא המאירה ומזככת הגוף לגמרי ע"י השגת אנכי ד' וגו' שהוא השגה דבהתגלות שהי' במ"ת שכולם זכו למראות נבואה והתורה כתיבא ומנחא וגלוי לכל ובלוחות ראשונות זכו להיות ההתגלות דתושב"כ שהי' במ"ת חקוק בלוח לבם ועי"ז נעשו חרות מיצ"ר שנעקר מלבם דזהו הזיכוך הגמור שע"י תושב"כ להוחמר הגופני שבסילוק היצ"ר הוא נעשה כגוף אדה"ר קודם החטא שלא הי' עליו הכתנות עור ממשכא דחויא להתאוות לתאות גופניות כלל, ואלמלא חטאו לא ניתנה להם אלא ה' חומשים וס' יהושע ערכה של א"י כמ"ש בנדרים (כ"ב ב') שהיו יודעים הכל מתושב"כ שהי' מאיר בלבם, כי ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא דהי' הכל גלוי ומאיר לעיניהם של כ"י עד שאפי' לדברי הנביאים לא הי' צריכים כ"ש לחכמת חכמי תושבע"פ ושהי' די להם בס' יהושע במקום כלל התושבע"פ, כידוע דתושב"כ ושבע"פ הם דוגמת שמים וארץ דתושב"כ מן השמים ושבע"פ הוא מחכמת חכמי כנס"י שהם שורש הארץ העליונה דעז"נ ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ כנודע ובס' יהושע שה וא ערכה של ע"י הי' כלול ומאיר עיניהם כל חכמת תושבע"פ אשר היא נחלת כל פרטי הנפשות מישראל ולא הי' גם בתושבע"פ שום מו"מ וטעות ולא מחלוקת, שאע"פ שכ"א משיג אור אחר בהיות כ"א בוסר בחלקי של חבירו כ"א מכיר מקומו ואור השייך לו ולא שייך שום מחלוקת נוגע להכלל בזה, אבל החטא גרם שבירת לוחות ראשונות שהיו מעשה שמים וידוע שגם בתורה יש גוף ונשמה שהם אורות בכלים הלוחות היו כמו גוף המכיל בו אור התורה שהוא בהאותיות החקוקות בו והראשונות הי' הגוף והכלי ג"כ מן השמים, משא"כ בלוחות אחרונות הראה הקב"ה מחצב סנפירונין באהל מרע"ה והוא הוצרך לחצוב ומהפסולת נתעשר זהו פלפולה של תורה שניתן מתנה למרע"ה והוא נהג טובת עין ונתנה לישראל והפלפול הוא המו"מ של תושבע"פ שא"א להשיג עוד אלא ע"י מו"מ בהלכה ומתוך הפלפול והמו"מ יעמד על אמיתות ההלכה: