פוקד עקרים · פרק ה׳, י״ב

ובמתן תורה אמרו ע"פ שובו לאהליכם דכ"א נתעברה אשתו בן זכר וכ"א במ"ק (ט' א') ע"פ וטובי לב בבנין ביהמ"ק כי בב' אלה נתייחדו לעם מיוחד נבדל מכל העמים והוא עיקרו ע"י אות הברית המעיד שנבדלים בשורשם מלידה מבטן דע"כ שייכה התורה להם להיות מורשה לקהלת יעקב ולא עשה כן לכ"ג, וכן ביהמ"ק להיות ית' שוכן עמם גם בתוך טומאתם דצור לבבי וחלקי אלקים לעולם דחלק ד' עמו ולעולם קרויים עמו ית' דאע"פ שחטא ישראל הוא ובכלל עם ד', ובאומות בהיפך אפי' חסידי או"ה אינם בכלל עם ד' אא"כ יתגיירו ובשם ישראל יכנו והגרות הוא ע"י מילה וטבילה והמילה הוא עיקר האות וחותם דישראל, והטבילה עי"ז נעשה כקטן שנולד כידוע מס' החינוך דרומז לתחלת בריאת עולם דהי' הכל מכוסה במים וכאלו עתה נולד ע"ש ובזה נטהר מטומאה הקודמת אחר שנימול ועזב השרץ מידו מכאן ולהבא וע"כ מילה קודמת וגם ע"ד קדימת אנכי לל"י לך שא"א לדחות החושך אלא ע"י זריחת האור וחותם המילה בזרע ישראל בתינוק בן ח' שהיא בלא בחירתו ודעתו היא ע"ד מצות אנכי שלא נאמרה בלשון ציווי ולא תליא בבחירתכם וקבלתם הציווי רק דעכ"פ אנכי וגו' בע"כ א"א לכם לצאת מזה וכד"ש ביד חזקה וגו' אמלוך עליכם וכמ"ש קדושין (ע' סע"ב) דבישראל והייתי להם לאלקים אף של"י לי לעם ועי"ז דוהייתי וגו' אח"כ והמה יהיו וגו' ע"ש, וזהו ע"י קדושת ברית בשר שהוא גם בערלי ישראל ואינו בבחירתו כלל רק בע"כ בשרו בתולדה בשר קודש ולא בשר חמורים ומבשרי דייקא אחזה אלוקה וא"א להשיג אור אלקותו ית' הגנוז בתורה ואור שכינתו ית' שבביהמ"ק בבית ק"ק שמשם אורה יוצאה לעולם אלא מי שבשר גופו ג"כ קדוש לאלקיו וכל תאותיו לשמים, וכמ"ש אין תשוקתן של ישראל אלא להקב"ה וכמ"ש גלוי וידוע שברצונינו כו' דרק השאור שבעיסה הוא המכניס תאות זרות ללב ומעכב בעד אמיתות הרצון שהוא רק להש"י וכמ"ש הרמב"ם (פ"ב מה"ג) בטעם כופין שיאמר רוצה אני וע"כ אצל ישראל מחשבה רעה אינה מצטרף ומחשבה טובה מצטרף ואצל האומות בהיפך כמ"ש בירושלמי דפאה ובתוס' קדושין (ל"ט ב') כי שרשם מעמלק שהוא שורש האל זר שבגופו של אדם זה יצה"ר אלא שאצל ישראל היא רק דוגמת שאור שבעיסה והוצי' שסביב לאסא וחוחים לשושנה ורק יושב על מפתחי הלב להסית ולפתות כענין שהקרם עמלק ברפידים ואצל האומות הוא שורש חיותם ועומק נקודת לבם ומחשבה רעה שבלבם זה מאמתות רצונם ומחשבה טובה כל זמן שלא יוציאו לפעל אינו מאמתת רצונם כלל, וידוע מ"ש בזוהר דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין כי ה' מטרטש עלמא אלו הי' אפשר לכח רוחניות דרע להתרבות מכפ"מ שהי' בתחלת היצירה וכל החטאים כחם רק להשליט אותו הכח הרע ולהגבירו ח"ו ולהעלים ולהסתיר כח הטוב לא להוסיף עליו תולדות וכל תולדות או"ה ורבוים אינו אלא בגופניות לבד דוגמת ריבוי הבע"ח ורק אתם קרויים אדם להפרות ולהרבות הצלם אלקים והרוחניות וע"י רביות בנ"י הקדושה מתוספת ומתרבה וכן בכל דור ודור הקדושה הולכת ומתרבה, וכן קבלתי דאע"פ שהדורות הולכים ומתקטנים הנקודה שבלב הולכת ומזדככת ומאירה יותר בכל דור עד עת קץ שיזוככו לגמרי כי הקדושה עושה פירות ופירי פירות והולך ומוסיף תמיד וזהו הריבוי שבזרע ישראל שמצד הקדושה שע"ז הי' תכלית בריאת העולם דלא תוהו בראה ול"א לזר"י תוהו בקשוני רק שיהי' ד' הקיים לעד קיום במין בהתגלות בעוה"ז וקיום באיש לעת"ל שיקומו כל הגופות מישראל בתח"ה ויתגלה דהם קיימים באיש ג"כ והמיתה רק דוגמת שינה וכלשון רז"ל כד דמך ובשוב וגו' היינו כחולמים והכל ע"י קדושת ברית בשר שבגופות בנ"י בעצם, והמיתה רק לכלות השאור בזוהמת הנחש משכא דחויא כידוע והוא יצה"ר הוא מה"מ כי לעולם הרע הולך ומלכה א"ע וזוהמא זו היא בהכרח בכל הגופות זרע אדה"ר ואפי' צדיק גמור כישי וחביריו שכפו יצרם לגמרי ולא חטאו כלל מ"מ לא נמלטו מעש"נ בשאור שבלב המוליד ריח תאוה גופנית והוצרכו למיתה אם לא מי שהרגו ליצה"ר לגמרי כדהמע"ה דלבו חלל בקרבו א' דוד מלך ישראל חי וקיים שלא מת ואף בשרו ישכון לבטח שלא שלט בו רמה ותולעה כי כבר הפשיט המשכא דחויא מעל גופו בעודו בחיים בכח התשובה, ושורש עמלק הוא להמשיך כח זוהמא זו שיתפשט בכל חדרי לב ואברי הגוף ובכחו הרע הוא הגורם עקרות ומניעת ההולדה וההתפשטות לזרע ישראל שהוא זרע קודש או הולדת רשעים גמורים שאין בהם שום לחלוחית של קדושה שמוטב שלא הולידו דהם מערב וב ועמלקים כידוע בזוהר, ובמחיית עמלק בא פקידה לעקרים שבישראל ושיולידו זרע קדוש, וע"כ אמירת פ' זכור אשר עשה וגו' בכונת הלב בכ"מ שהוא פועל בדבורו וכונת לבו שהק"ה ימחנו מלמעלה כמשז"ל נ"ל דהוא מסוגל לבנים [וכן קבלתי שבפ' זכור שהוא זמן מחיית עמלק שכ"י קורין אז אותה פ' הוא עת רצון להתפלל על בנים כי במחיית זרע עמלק בא רבוי בזרע ישראל והוא ע"ד אמלאה בחרבה דכשחרבה זו מלאה זו וע"ד כל קרני רשעים אגדה עי"ז ואז תרוממנה קרנות צדיק]: