וגם במחיית עמלק נאמר לשון פקידה בשמואל (א' ט"ו) פקדתי את אשר עשה עמלק וגו' כי אצל עמלק כשמתעורר השגחתו ית' בעולם הוא למחותו כי הוא היפך סדר הבריאה שכולה היתה בשביל ישראל שקבלו התורה ולולי הם חזר העולם לתוהו ובוהו כמ"ש בשבת (פ"ח א') והשאר נבראו רק בשביל גרים העתידים לצאת מהם וגם כדי לשמש את ישראל כלעתיד ועמדו זרים ורעו וגו' דהכל עבדים לישראל, ואף עשו כשברכו יצחק א"ל ואת אחיך תעבוד שזהו תכלית ברכתו ושלימתו אם יזכה לזה להיות עבד לישראל וכאנטנינוס דגחין לרבי שיסק לפוריי' עלי' ואז א"ל שיזכה לעוה"ב כמ"ש בע"ז (י' ב') וגם שם יהי' מצע תחתיו כמו שביקש או תחת הקטנים ממנו, [אבל ממדריגתו ומעקביו דר' כי מסתמא לא נכתבו דברים ריקים, ואף שהם דברי אנטנינוס דרך תפלה ורחמי דבעי ומי יימר דהועיל וכמ"ש כהאי גונא אף בדהע"ה בב"ב (י"ז א) לחד מ"ד היינו להתקבל לגמרי אין מוכרח אבל אין לך תפלה שאין פועל משהו, ואף דדוד גם להך מ"ד כיון דאיכא מ"ד דלא שלט הרי פעל מיהת קצת עכ"פ לדברי הכל דדברי מ"ד הנזכר בתלמוד אינו דבר בטל ואו"א דא"ח בכ"מ, ועכ"פ לפי איזה מדרגה של אותו מ"ד לא הי' שליטה לרימה ותולעה משא"כ למדריגת אידך ופעל לאותה מדרגה, וה"נ בזה אפ"ת דלא פעל לגמרי להיות תחת ר' עצמו הוא מצע תחת איזה ניצוץ ממנו כידוע דכל נפש מתפשטת לכמה ניצוצות בכמה דורות ויש ענפים קטנים מאד ומ"מ הם ג"כ מאותו שורש וכעקב נגד הראש והמוח אבל דבר שאינו לגמרי מסתמא לא הי' נכתב בתלמוד] ועמלק יצא מכלל כל האומות דנצטוו למחותו לגמרי ואין מקבלים גרים ממנו כמ"ש במכילתא כי כל אומה הוא כח מיוחד דרע והם בכלל ז' מדות כ"א כלול מי' כידוע דנגדם ע' אומות ואין לך שום מדה רעה בעולם שאין בזה איזה צד לטוב דלולי כן לא הי' מציאותה, וישראל הם ע' נפש נגד ע' אומות שהם ג"כ משתמשים בכל הע' כחות רק מצד הטוב שבהם ומצד הזה הם בעת בירור האמת כל האומות עבדים לישראל מצד שימוש מקצת אותו כח לצד הטוב שבו, אבל עמלק שהוא ראשית דגוים והתחלה דהתפשטות של כל מיני רע אין בו שום כח פרטי ברע כלל רק הוא שורש הרע כי כל כחו הוא שהוא היפך מטוב וכל רצונו להשמיד שם ישראל ח"ו מן העולם, ודבר זה הוא חזרת העולם לתוהו והיפך הבריאה לגמרי ומה שנברא הוא לפי שרצה הש"י שיהי' מציאת צד רע כדי ליתן שכר טוב לצדיקים שינצחוהו ונמצא עיקר מציאותו שלא יהי' לו מציאות והאלקים עשה האדם ישר ורצה שינצחוהו מיד, ואלו לא חטא אדה"ר ונצח לנחש הי' נכלה שורש הרע מיד בתחלת הבריאה והי' די שימוש הבחירה באותה רגע לבד וע"י קלקול אדם ודורות שאחריו נמשך עד מ"ת שהי' מוכנים אז ג"כ לתקן לגמרי ויהיו חרות ממה"מ ויצה"ר שלא יהי' עוד מציאות לרע וע"כ יצא אז לפועל שורש הרע בהתלבשות בגוף עמלק בעוה"ז ואלו זכו למחותו לגמרי הי' השם שלם והכסא שלם כדלעתיד להיות נקרא כמו שנכתב ולא יכנף עוד מוריך ולא הי' באין עוד לחטא דאחר מ"ת, רק לפי שעדיין נשאר ממנו נשאר מקום לבחירת הרע עדיין וחזר והזהירם. מרע"ה קודם כניסתם לארץ זכור וגו' והי' בהניח וגו' היינו כשיהי' לו מנוחה מכל כחות הרע שבעולם והיינו שיהי' שלם בתכלית השלימות בפעל אז יתאמץ לבער שורש מציאות הרע מן העולם לגמרי ויהי' גמר התיקון ובהקמת שאול למלך:
פוקד עקרים · פרק ה׳, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Poked Akarim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פוקד עקרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
