פוקד עקרים · פרק ד׳, י״ט

וכהן הוא שורש קדושת הנפשות דישראל מצד יחוסת מורשה מאבות וכן קדושת הכהונה הוא יחוס מבית אבותיו וכל מיוחס קרי כהן כמו איש פ' וכהן בכתובות (י"ג א'), וכהן גדול הוא הגדול שביחוסי כהונה והוא הגדול שבישראל מצד היחוס לבית אבותיו שזהו מעלת כלל ישראל ויניקת קדושה זו הוא מג' אבהן שהם ג' אמצעיות חג"ת כנודע, ואאע"ה ראש היחוס נקרא כהן כמ"ש אתה כהן לעולם והם עיקר וגוף הקומה וכן הכה"ג העומד במקום אהרן הכהן להיות שושבינא דמטרוניתא לקרב את ישראל לאביהם שבשמים ע"י כניסתו לבית ק"ק לכפר על כל עונותיהם ולטהרם שיהיו ראוים לעמוד לפני ד' ביחוד האתדבקות גופא בגופא דזהו הכניסה לבית ק"ק מקום היחוד וחדר המטות ששם הכרובים מעורים זב"ז הוא נגד הגוף של קומת כנס"י אחר המלך שהוא הראש, וכן בצלם קומת הקליפה הנז' בס' דניאל שראה נ"נ בחלום נ"נ שהוא הי' נגד דבע"ח בקדושה כמשז"ל דנק' ג"כ ארי' ומלך מ' שנה כמוהו הוא הרישא דדהבא ומעוהי דנחש שהוא הגוף [שנגד מדת יעאע"ה שהוא הנחשת דקדושה] הם מלכות יון שמפלתם הי' בידי החשמונאים הכהנים ומלכות הרשעה הוא נגד שקיהי ורגלוהי די ברזל, ובניצוחם ואבדונם יהי' שפיכת הרוח לכל בשר בהשפעת הנבואה וחזיונות לכ"י שהוא ע"י קדושת הירכין דנו"ה דמשם יניקת הנביאים וכן משה ואהרן ראשי הנביאים דבנ"י כשנבנו לאומה שלימה שרשם בנו"ה כידוע ומכחם זכו כ"י לנבואה בשעת מ"ת ע"י היניקה מהם שהם השורש ליניקת הנביאים ושמואל שקול כנגד משה ואהרן כמשז"ל כי הוא התחלת התפשטות בנבואה וינק משניהם, וד"ז רק ע"י שלימות קדושת הברית שהוא קדושת הירכין וע"כ ראשית התגלות הנבואה לו הי' בעונש בני עלי שנא' עליהם אשר ישכבון וגו', ואז"ל שבת (נ"ה ב') מתוך ששהו את קיניהם כו' ונ"ל הכונה דעי"ז מידי הרהור לא יצאו שאע"פ שהם היו נקיים מצד עצמם מתוך הרהור בנשים שהם גרמו להרהורים עי"ז נכנס ההרהור גם בלבם ובאו לידי טומאה בלילה כי בא החלום מהרהורי דיומא וזהו אשר ישכבון וגו' היינו בחלום ואע"פ שלא חטאו בפעל, ואף על ונשמרתם מכ"ד רע שלא יהרהר כו' לא עברו בשאט נפש כי העיקר שלא יביא עצמו לידי הרהור וכמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם וגו' אבל כניסת ההרהור בלב מעצמו ע"ז ל"ש האזהרה רק שצריך לדחתו מלבו ושלא לתור אחריו והם מסתמא ג"כ דחו ההרהורים מלבם רק חטאם הי' ע"י ששיהו כו' דעי"ז גרמו לכניסת ההרהורים, וזה כפי הנראה חטא קל ואין ראוי לעונש חמור כ"כ לפי שאז התחיל להופיע התפשטות אור הנבואה שהיו צריכים לשלימות קדושת הברית הזמן גרמא להחשיב זה לחטא חמור כי חומר כל חטא הוא כפי הזמן והמקום והנפש כמו דוד בב' ועלתה לו, ושאול בא' ונענש מיד בהסרת המלוכה כי לפי מעלת הנפש שלו הי' זה חטא גדול מאוד כי הכל כפי הנפש וזהו מצד חלוק הנפשות וכן יש חלוק בזמנים ובמקריות, ושמואל שהוא רבן של הנביאים דע"כ הי' בתכלית שלימות הקדושה הזה ע"כ ראשית נבואתו ה' התגלות ריחוק בני עלי שהוא תכלית ההרחקה מפגם הברית כ"ש, והוא התחלת שלימות קדושת הברית לגמרי שאחרי הרפואה למכת המילה הבא מצד הש"י והש"י רוצה לתלות הכל בישראל שגם גמר הרפואה ותכלית השלימות אף דהוא רק מה שהקב"ה עוזרו דאלמלא זה א"י לו מ"מ כיון שהעזר בא רק להבא לטהר, וע"י התחלת ההתקדשות באתדל"ת ע"כ קורא הכל על שמו וזהו עד"ש בתחלה נק' תורת ד' ולבסוף תורתו שז"ס תושב"כ ותשבע"פ וכ"ה בכל העניינים והמדרגות, ודרגא דשמואל השקול נגד משה ואהרן שהם שורש התושב,כ הוא ההתחלה במדרגה זו שנק' תורת ד' כי הי' תולדתו כן דב"ק הי' מפוצץ מקודם לידתו עליו, וחבקוק בן השונמית הוא הסוף בעת תכלית התפשטות הנבואה בישראל שהי' בימי אלישע שהי"ל פי שנים ברוח אלי':