פוקד עקרים · פרק ד׳, ט״ז

וקדושת היסוד להיות צדיק גמור כיוסף בכבישת היצר שלא יחטא כלל זהו ע"י קול דתורה המגדרת לאדם ומצד התושב"כ דהאלקים עשה האדם ישר, אבל מה יעשה מי שכבר חטא וקלקל הברית וצריך לתקן ע"י התשובה שזהו שם הוי' הב' דבי"ג מדות דאני ד' אחר שיחטא וישוב כמ"ש בר"ה (י"ז ב'), היינו דהשם שלם הוא ההשגה השלימה דשויתי הוי' לנגדי תמיד איך הוא המהוה הכל ממכ"ע וסוכ"ע מראשית המחשבה וכמו שמאיר ד"ז לאדם השלם שלא חטא כלל כאדה"ר קודם החטא שהי' בחייו בג"ע שהוא תכלית שלימות האדם בעוה"ז כן מאור אותה הארה עצמה ג"כ למי שחטא ושב שאחר התשובה נתקן כקודם ע"י הקול דתפילה וצעקה להש"י שימחול לו, וכשזוכה להשגת הוי' דאחר וישוב זהו כי ידע שמו דיקראני ואענה וזהו התושבע"פ והתורה כולה שמא דקוב"ה כמ"ש בזהר משפטים (קכ"ד רע"א) ומאן דמשתדל בה כמאן דאשתדל בשמא קדישא ותושב"כ שמצד הש"י שעשה האדם ישר הוא השם דקודם שיחטא ותושבע"פ שמצד השגת האדם הוא השגת השם דאחר שיחטא וישוב ע"י עבודה שבלב זו תפלה וזה שמי לעולם היא השם דתושב"כ דאף דכתיבא ומנחא היא נעלמת ואין ממשכת אלא ע"י התושבע"פ דשלימותה יהי' כשישתלם כל סדר השתלשלות חכמי ישראל ויתגלה כל מה שניתן לכל תלמיד ותיק לחדש שהוא בעת קץ אז יתגלה קריאת שם ההוי' להיות נכתב כמו שנקרא וכל שמן שזרעו ש"ע בעולם אין השם לשם ודיו לעולם להשתמש בב' אותיות שהם ההתגלות ביוסף שטנו של עמלק דעדות בהיוסף שמו שהוא עדות לקדושת ישראל בגדר ערוה וכמשז"ל דב' אותיות אלו עדות לישראל ביצי"מ הראובני השמעוני כו' שמי מעיד עליהם שלא נכשלו בעריות והבנים מיוחסים למשפחותם זרע אבותם שהם ב' אותיות אלו המורות סוד או"א כנודע, וזהו קדושת ההתחלה קודם שיחטא וקדושת התושב"כ, אבל קדושת הבעל תשובה אחר שיחטא שהיא קדושת התשבע"פ הוא ביהודה שנקרא כולו על שמו של הקב"ה שממנו משיח בן דוד שהוא התגלות תכלית שלימות כל הבריאה כולה עד שיהי' נכתב כמו שנקרא, וההתחלה בשמשון דנק' ג"כ על שמו של הקב"ה כי שמש ומגן ד' וכמ"ש בסוטה (י' א') ומסיק מעין כו' אף שמשון מגין כו' כי הי"ל מעין השגת אור זה לענין ההגנה נגד אומות לבד וכמו יוסף שטנו של אומות כן הוא רבים אשר המית במותו וגו' כי זה כל כחו לכלות האומות שהם שורש הערלה המקפת לאות ברית קודש דאין הערלה נק' אלא על שמם כמ"ש בנדרים ובבאית ארמית ממשכא ערלתו וע"כ נשבה בידם, ולפי שנתגאה בעיניו היינו מ"ש כי היא ישרה בעיני שהכיר א"ע כי עיניו מלאות קדושה ומה שישר בעיניו ודאי הוא ישר גם בעיני הש"י וכמו שהי' באמת כמפורש בכתוב שם אח"כ ואו"א לא ידעו כי הד' הוא וגו', אבל מ"מ סביביו נשערה מאד ונחשב זה לגיאות מה שסמך ע"ז דישרה בעיניו, דאדם בעוה"ז צריך לעולם לחשוד א"ע אולי גרם החטא לאיזה טעות דע"כ אין הש"י מייחד שמו על החיים שעדיין אינו מבורר, ומאחר דזה נחשב לגבי' לגיאות שעדיין אינו מבורר א"כ גם גוף המעשה אין מבורר והגיע לו העונש אגוף המעשה מה שנפל בידם, והוא טוחן בבהא"ס כמאז"ל דזהו חיבור עוד יותר עמהם להיות נמשך ערלה עוד יותר והם חשבו ע"ע להשקיעו בטומאה ח"ו לגמרי, וע"כ נקרו עיניו כי הי' נראה מזה שלא הי' קדושה גמורה בעיניו שעדיין לא נתברר הד' בעוה"ז ונחשב לגיאות כי בעולה"ז ל"י עדיין ולא נתברר דמד' הוא כי תואנה וגו' שכל שורש שמשון הי' אדרבא לכלות הערלה ולהסירה מעל הברית קודש שהוא כליון האומות שהם הערלה והקוצים הסובבים ומקיפים לשושנה העליונה הם כנס"י, ולברר שלימותו ותיקונו הוצרך למסור א"ע למיתה ואז רבים אשר המית במותו כו' ואז נתגלה לכל כי מד' הדבר להמית הפלשתים וגם שבייתו בידם כדי להמית עי"ז רבים, וזהו התיקון להחטא שהי' נראה כחיבור לעכו"ם והמשכת ערלה ובאמת הוא אדרבא כריתתם והסרתם, וזהו מדרגה הב' דקדושת הברית דישראל אחר יציאתה לפועל באבות לברר הבדלתם מן האומות ושאין בהם ג"כ המשכת ערלה אחר שנכרתה, ויוסף הוא המוגדר בפעל מביאת ארמית, ושמשון הוא המתקן אחר החטא, ונתעקרו אמותם מפני הקטרוגים שהי' נגד קדושה זו עד שזכו לישועת ד' להוציא נפשות אלו העוקרים משתיתם של או"ה שהוא היסוד דרע של כל העכו"ם ערלים בהתגלות קדושת היסוד דקדושה בפעל המרוחק מכל רע בפעל.