פוקד עקרים · פרק ד׳, י״ג

והמברר דבר זה בפעל בעוה"ז הוא שבט דן המאסף לכל המחנות שהוא המקבץ כל הנדחים שבישראל כמשז"ל דהגדול שבשבטים יהודה והירוד שבהם דן והשוום הכתוב לחברם במלאכת המשכן ובהמ"ק שהוא השראת השכינה בתחתונים לאחד כל הכנס"י לאגודה אחד אל הבית הזה ואף הפו"י עמהם, ושניהם נק' ארי' שהוא המלך שבחיות כי להם כח הניצוח באומות יהודה נתברך בעורף כמשאז"ל ע"פ ידך בעורף וע"פ תתה לי עורף שלא זכה לזה יהושע כי הוא מזרעא דיוסף ששבחו רק להיות צ"ג ואם חוטאים ח"ו מיד הופכים עורף כי העורף רומז על סילוק ההשגחה כד"ש בחגיגה עמא דאהדרינהו לאפא מיני', ונאמר במרע"ה אשר ידעו ד' פנים אל פנים ונא' פנים בפנים דיבר ד' עמכם וזהו הדביקות הגמור, וע"י סילוק הדביקות, בא חזרת הפנים לאט לאט עד שהופך עורף, וזהוהקשר של תפילין שהוא בעורף כי ישראל יש להם התקשרות בהש"י אפי' כשאינו בהתגלות פא"פ והיינו אפי' למה"ע הוא חוטא והופך עורף הוא רק מצד עוה"ז עלמא דשקרא המראה היפך האמת לאדם הרואה לעינים אבל ד' אשר יראה ללבב רואה מעמקי הלב דבוקים בו ית' אפי' בהיותם בהסתרת פנים והפיכת עורף ועי"ז זוכה לניצוח אויבים דאו"ה שהם מוכרחים להפוך עורף דאצלם אם אינם פנים בפנים א"ל עוד שייכות להש"י כלל, ויהודה שהוא רישא דארי' ע"כ אחיזת ניצוחו בעורף שהוא בראש אבל דן הוא זנבא דארי' ובמדרגות התחתונות היורדות מות לגמרי דעכ"א בספרי ע"פ פן יש וגו' או שבט וגו' זה שבטו של דן שבו יש מקום לשורש פורה ראש שפולטם הענן כמ"ש בתדבא"ר מיכה בעט באנכי שזהו שורש היהדות שלא נא' בלשון ציווי כלל כי שורש ישראל מאמינים בני מאמינים, ואמנם כח הבחירה שרצה הש"י שיהי' בעולם הוא מתפשט עד השורש ואפשר לקלקל גם בשורש האמונה התקועה בלב ולבעוט גם באנכי, ועז"א בברכת דן דידין עמו [ר"ל המיוחד לו ועם בכ"מ מורה על הגרועים ומוקצים שבישראל והם עמו שיש בהם שורש החסרון הנז' הנמצא בשבטו] כאחד שבט"י שדרז"ל כמיוחד שבשבטים זה יהודה שיכול לדון לכף זכות ולקרב גם הרחוקים ביותר, וכן שמשון נק' ע"ש של הקב"ה והוא הנושך עקבי סוס בעקביים שהוא תכלית ההשתקעות דרגלי' היורדות, דסוס מורה זימה כמ"ש סוסים מיוזנים וכמ"ש בפע"פ (קי"ג ב') דאוהב הזימה, וזהו הנחש דקדושה שהוא היפך הנחש דס"א שהוא אשת זנונים המסית לתאוה ומטיל זוהמא ומ"מ נקרא נחש כי למראית עין הי' גם הוא הולך אחר מראה עיניו כמ"ש שמשון בעיניו שזהו תחלת הסתת הנחש בעין רואה דנחמד העץ למראה שזהו התחלת הרע ואח"כ לב חומד וכלי המעשה גומרים בפעל פגם הברית היותר גדול דביאת ארמית, אבל מד' הי' הדבר לבקש תואנה לכלות הרע עי"ז בהריגת הפלשתים עי"ז, ובזה זכה להיות שופט ישראל ומנהיג הדור שכחו הי' להשיב כל הנדחים מישראל ג"כ תחת כנפי השכינה שנעשו אחר התיקון כל חטאיהם כשנים כללו שסדורות ובאות משימ"ב דמאת ד' יצא הדבר וכמו עבירה לשמה דזה הזדונות שנעשים כזכיות ע"י התשובה הגמורה: