וזהו שער הישועה הנפתח ע"י חנה להזכר ע"י שם הוי' שכולו רחמים ואין בו דין כלל אעפ"י שיש בו דין זהו מצד הקלקול ועתה אחר הקלקול שע"כ צריך לתקנו עכ"פ ע"י העונש הרי הכל רחמים גמורים שאותו העונש נהפך להוציאת נפשות יקרות בעולם, וזהו ב' המדרגות הזכירה שהוא בההתפשטות דהשגחה דלא תהי' משכלה הנטפל לעקרה, דבפקידת עקרה צריך ג"כ לבקש על המשכת חיות הולד דל"ת משכלה, ובפקידה שניהם כלולים בא' בשרה דכתיב וד' דדרז"ל בכ"מ וד' ר"ל הוא ובית דינו, היינו בשיתוף מדת הדין, וע"י שניהם היתה פקידת שרה שבפקידה שהוא גזירת ההריון דחילופה הוא עצירתו ג"כ לרגע ושעה כבאבימלך אין בזה מדה,ד גמור כלל אפילו באו"ה וגם בישראל אין בזה דיחוי גברא כלל והכל רחמים גמורים רק בשיתוף הב"ד להיות נעשה במשפט ג"כ וכל מדת המשפט הוא צמצום אבל מ"מ אינו דין גמור רק נטפל למדה"ר וכך היא כל שורש ישועת פקידת עקרים בכל דור ודור ע"י פקידת וד' כלשרה וע"י זכירה כרחל, והוא כללי הנוהג ופשט בכל ישראל, או פרטי כלחנה הנוהג רק בנפשות פרטיות:
פוקד עקרים · פרק ב׳, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Poked Akarim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פוקד עקרים בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. מה עוד משתנה בהצגה מפורט במקורות ורישיונות. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.