פוקד עקרים · פרק ב׳, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וע"כ ענין הזכירה לא נתפרש בשרה רק הפקידה והשער הזה הוא שנפתח ונתגלה אז, וכל ספור הבא בתנ"ך הוא מפתיחת שער של ישועה חדש שנתחדש לאותו צדיק ונפתח על ידו, וע"כ ברחל וחנה לא נזכר עוד הפקידה שכבר נפתח ע"י שרה רק הזכירה דלא נתגלה עדיין בשרה כי לא הוצרך ביצחק, והוא חלוק לב' דברחל נאמר שם אלקים כי ישועתה הי' ע"י נתינת לאומים תחתיה עשו ואלופיו דע"י לידת יוסף שהוא שטנו של עשו נעשה בית עשו לקש ובית יוסף להבה תלהטם (כמ"ש בב"ב קכ"ג ב' ובר"ר פע"ג) וזהו עיקר מדה"ד המתגלגלת בעולם הוא רק לעשות הדין ברשעים זרע עשו ועמלק דכתיב בי' ולא ירא אלקים שיפול ביד יוסף דכתיב בי' את האלקים אני ירא כמשז"ל (בשמו"ר ספכ"ו) וע"כ זכירתה וכל המשכת חיות יוסף וזרעו הוא משום זה ונפתח בזה שער הזכירה ע"י לאומים תחתיו, וזהו השער הראוי כפי משפט התורה להיות ברוך מכל העמים שזהו משפט התושב"כ שהוא הדפוס של מע"ב כפי מה שהי' תחלת הבריאה ואלמלא זכו ישראל לא נתנה להם אלא התורה וס' יהושע בלבד כמ"ש בנדרים (כ"ב ב'), וכל שאר הנ"ך וכ"ש תושבע"פ הוא מצד הקלקולים ורוב כעס הוצרכו לרוב חכמה וע"י הקלקולים מגיע פעמים המשפט להיות החילופים ח"ו בישראל עצמם, וכמו שהי' בחנה שהיתה פנינה תחתי' כמשז"ל (במדרש שמואל פ"ה וברש"י שם ב' ה' ובפסיקתא פמ"ד סי' ז') ע"פ עקרה ילדה ז' ורבת בנים אומללה והוא ע"י רוב כעס דכעסתה צרתה בעבור הרעימה ואע"פ שהיא לש"ש נתכונה (כמ"ש בב"ב ט"ז א') מ"מ סביביו נשערה מאד (כמ"ש ביבמות קכ"א ב') הוצרכה לסבול עונש בעד שצערתה לפי שעה ואע"פ שהי' לטובתה באמת בסוף וכמו הגונב ע"מ לשלם תשלומי כפל דאסור (כמ"ש בב"ק ס"א ב') וכל דקדוקיו עם הצדיקים ועם כלל זרע ישראל הכל הוא כאשר ייסר איש את בנו וגו' שהוא מצד הרחמנות כרחם אבל על בנים כמו העושה איזה צער לרפואה וכמש"נ כי אתכם ידעתי וגו' ע"כ אפקוד וגו' וברחמי' מסיק לי' כמ"ש בפ"ק דע"ז (ד' א'), דידעתי מלשון מודע לאישה דר"ל אוהב, ע"כ אפקוד בפקידה והשגחה לא בסילוק ההשגחה וע"י המסירה לדרך הטבע שהיא בגמט' שם אלקים שבו נידונים או"ה משא"כ אצל בנ"י נאמר כי ד' הוגה וכם במ"פ בס' איכה שם הוי' שהכל ברחמים גמורים, וכן בחנה נא' ויזכרה ד' שם הוי', ולא נזכר שמה כברחל רק ויזכרה בהעלם לפי שמ"מ נגרם עונש על ידה לפנינה שהיתה ג"כ צדקת וכמו שמצינו ברשעים בלוט נאמר אל תבט אחריך לפי שהי' רשע כמותם כך ג"כ בצדיקים כששניהם צדיקים והקב"ה עוזר לאחד והאחר נשפל עי"ז יש מקום למדה"ד לקטרג וצריך להעלים א"ע מפני המקטרגים, וכדש"נ במצרים ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו וגו' לפי שהיו הללו עוע"ז והללו עוע"ז וע"כ לא נזכר שמה, וגם לפי שכל שחבירו נענש ע"י אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה כמ"ש בשבת (קמ"ט ב') ולפי שבזכירה זו נענשה פנינה ע"י וזכירת שמה היא הוא ההכנסה ומחיצתו ית' ולחדרי מוח הזכרון שלמעלה כביכול ע"כ לא כתיב שמה רק הוזכרה דרך העלם:
נחלת הכלל · R' Zadok -- Poked Akarim

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך פוקד עקרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.