מדרש פנחס · פרק א׳, ל״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שמעתי בשמו כשאדם הוא בעיניו דומה לאין אזי מפזר את העננים והגשמים כי מי שהוא אין, אין צריך לעננים ולא לגשמים ולא לשום דבר וע"כ בימי רבי שהיה עניו כמ"ש בגמרא משמת רבי בטלה ענוה לא היה בימיו גשמים ואפ"ה כי עקרי פוגלא ממישרא וכו' ומשרע"ה שהיה עניו מכל האדם בימיו לא היה שום דבר רק מן יורד מן השמים והבן היטב:
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.