החלות של שבת ויו"ט כשהם תופחים כדרך לחם חמץ ונראים יפים הוא ע"י האשה הבעה"ב כי היא נקראת לחם כמ"ש כי אם הלח"ם וגו' וכשהיא אינה בפנים זועפות גם החלות וכו' ובימים הידועים אין החלות וכו' וזה שכתב רש"י בפרשת תולדות כל זמן ששרה וכו' וברכה מצוי' בעיסה אין הפי' שלשה מעט והיה להרבה כי אאע"ה היה עשיר גדול ומה זה חשוב אצלו אלא זה ברכה כשנראה יפה לעינים וטוב למאכל:
מדרש פנחס · פרק א׳, ל״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Biłgoraj, 1930
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מדרש פנחס, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.