מבוא השערים · פרק ט׳, ל״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה גם יכולת הזאת שיוכל האיש עכ״פ לשלול את כחותיו ויסודותיו מן היצה״ר ולהכניסם לקדושה, מכח הבעש״ט והמשכתו שגילה גם בהכלים, היא, שגם הם קודש ושורשם קודש, כי כל עוד שהכלים בעצמם לא נתקדשו, אף ששורשם בקדושה מ״מ אחיזת הזוהמא והסט״א, בהעצם שלהם היתה, ולא היו הרע לעצמו וכחות האדם לעצמם עד שנוכל להבדילם מן היצה״ר והרע ולהכניסם בקדושה, ורק בזריחת קו ראשית אור המשיח ע״י קדושנו גם בהכלים, יכולים להבדילם מן הרע ועכ״פ להכניס אותם לקדושה ולקיים בהם בחי׳ אתהפכא באופן הנ״ל.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAkhrakhim, 16. Ring. 11-432

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מבוא השערים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.