מבוא השערים · פרק ט׳, ל״ה

ואפשר שזהו הענין שבליקוטי תורה מהרב זצוקלל״ה לשה״ש עה״פ ״שניך כעדר הרחלים״ אות ב׳, מדבר מן אתכפיא ואתהפכא יחד, ולא בצדיקים הכי גדולים בלבד נאמר שם רק גם בכל איש, שע״י שמטיפין ממנו דם ברית ואח״כ בבית הספר כשאינו רוצה ללמוד מכין אותו ברצועה בזה הוא מהפך מחשיכא לנהורא ומכפיא לסט״א ע״ש, [הג״ה אתכפיא היא שרך מכריע וכופה את יצרו שיתאפק מלעשות ואתהפכא היא שמהפך לקדושה שגם בו מעבוד את ד׳] וכנ״ל שזהו הדבר, כיון שאת כחות הגוף מהפך בזה לקדושה, בזה כופה את יצה״ר וכבשו עד שקורא אותו בחי׳ אתהפכא, אף שאת עצם הרע לא הפך עוד לטוב כבצדיקים הכי גדולים האמורים בתניא הנ״ל.