מבוא השערים · פרק ט׳, ל״ד

הן לפי שאיתא בתניא בפרקים הראשונים להפוך את הרע לטוב מחשיכא לנהורא וטעמין מרירו למיתקא היא מדרגת צדיקים גמורים בני עלי׳, ורבה אמר על עצמו שהוא רק בינוני [בספ״ט דברכות] ולא צדיק גמור כדוד המלך שהרגו ליצה״ר. אבל זהו ביצה״ר המלאך בעצמו, והרע בעצמו, אם רק לכופו או גם להפכו לקדושה, וזאת היא מדרגה עילאה מאוד שרק בני עלי׳ זוכים לה שגם המלאך היצה״ר מתהפך ליצ״ט, וגם בחי׳ בינוני שהוא רק לכופו ליצה״ר גדול מאוד עד שרבה אמר על עצמו שהוא בינוני, אבל אנו עתה אין מדברים מן היצה״ר המלאך בעצמו, רק מכחות ויסודות הגוף שהיצה״ר משמש בהם, אותם יכול כל איש לגזול מיד יצה״ר ולהכניסם לקדושה כנ״ל, אף שאת יצה״ר המלאך לא הכניס ולא הפך ליצ״ט.