מבוא השערים · פרק ט׳, י״ח

לבירור הזה צריכים לעיין בגמרא שבת קנ״ו ע״א כתיב אפינקסי׳ דריב״ל האי מאן דבחד בשבא וכו׳ האי מאן דבמאדים יהי גבר אשד דמא, אומר ר״א אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא, אמר רבא אנא במאדים הואי, אמר אביי מר נמי עניש וקטיל. שעפ״פ קשה להבין כי בשלמא עשירות ודלות שאמרה הגמרא שתלוים במזל אפשר כיון שבין כך שכר מצוה בהאי עלמא ליכא לכן אף שהוא צדיק יכול להיות שנולד במזל שבעולם הזה לא יהי׳ עשיר, אבל בענין עבודת ד׳ איך נאמר שגם זה במזל תלוי אם יהי׳ גנב או שאר דברים רעים שאומרת הגמרא, ואפשר הגמרא אומרת רק שנולד בהכשרה ונטיה כזו, ומ״מ יוכל להתגבר על נטייתו הרעה. אבל אם כן למה כשאמר רבה אנא נמי במאדים הואי ענהו אביי שגם הוא מעניש, רק שלמצוה מעניש, משמע שכיון שנולד במזל כזה אי אפשר שלא יעשה אחרת, רק שהיא למצוה, והלא אפשר אף שנולד במאדים התגבר על הכשרתו זו.