מבוא השערים · פרק ט׳, י״ט

וביותר קשה מן ע״ב שם מרנב״י שאמרו כלדאי לאימי׳, ברך גנבא הוי וכו׳, א״ל כסי רישך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא וכו׳, ומ״מ, מסיימת הגמרא שיומא חד יתיב קא גריס תותי דיקלא וכו׳ אלמי׳ יצרי׳ סליק פסקי׳ לקיבורא בשיני׳ עכ״ל הגמ׳, ולמה זה אף שבטח התגבר רנב״י על נטייתו זו, מ״מ אלמי׳ יצרי׳ ופסיק את הענף שאינו שלו, מפני שבמזל כזה נולד.