מבוא השערים · פרק ט׳, י״ז

וכיון שכל התקדשות העולם בהתקדשות האדם תלוי׳ ובההתהפכות אשר יהפוך את עצמו גם את חומריותו, אף את נטיותיו הרעות מרע לטוב, לכן צריכים בעיקר לברר זאת, וכדי להשכיל אותך אברך בזה, ויותר תבין איך בדרכי החסידות גם נפש הבהמית מתהפכת לקדושה בכל אחד כפ עבודתו, ואיך בחיבורנו זה מקוים אנו למצוא גם עתה בדורנו אופנים איך להשתיק את המית תאות האיש גם מקרב לבו, ושלא בלבד שירצה להיות טוב וצדיק, כי מי הוא איש הישראלי אשר לא ישתוקק ולא יכסוף להיות בכל נצחו בעוה״ז ובעוה״ב בין מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים, ומי הוא האיש אשר כל אחד לבו בידו ולא תמיד יכול האיש לשלוט על מחשבותיו, מדותיו, והרגשותיו, ולא בלבד שלא יעשה רע יהי׳ כל תיקונו ותקותו, רק גם יעלה את נטיותיו ו מדותיו לקדושה, שבהם בעצמם יתפעל באהבה ויראה לד׳. אף ראי׳ החסידות לראות בכל דבר את אור ד׳ לא רק הבנה בשכל, רק ראי׳ ממשית שהתחלנו לדבר ממנה בהכה״א יוציא מקרבו עד שכולו יזדעזע ממנה וכו׳.