מבוא השערים · פרק ח׳, מ״ד

ומעתה כאשר נשוב אל דברינו אשר בהכשרת האברכים מהנחיצות לשוב ולתקן גם עתה את החברייא אצל כל רבי, נבין כבר יותר איך אי אפשר לרומם את החסידות שבדורנו ולקרבה עכ״פ מעט אל שורשה ואל תפארת קדושתה אשר היתה לה מימי קדם, אם לא ניסד את החברייא, עכ״פ כפי האופן שאמרנו שם, חברייא בצימצומה. שבאם אין לנו עתה חברים רביים תלמידים אשר משכמם ולמעלה גבוהים גם מן החסידים המשיגים והעובדים, חברים כאלו אשר על כל ימי חייהם ישליכו את עסקי פרנסותיהם וכל גופיהם הרחק מהם, ועל כל שנותיהם רק לתורה ולעבודת החסידות יתמסרו, עכ״פ החסידים הבני תורה אשר למצער, חפצים בעבודת החסידות, הם יעשו ויתקשרו לחברייא, אפילו אם עוסקים הם בפרנסתם, כמו שביארנו שם.