מבוא השערים · פרק ח׳, מ״ה

אבל על כגון דא צריכים להכריז ולהזהיר, אם רוצים אנו ליסד חברייא אפילו כזו, צריכים בראשית כל לשוב ולתקן את סמיכת האברך על שלחן הוריו איזה שנים [קעסט עסין] אשר כ״כ רפתה בימינו. גם בהחסידים אשר מלפנים אף בהחברים הקדושים שמאז, היו שנים הללו של סמיכתם על שלחן הוריהם יסוד גדלות כל ימי חייהם, ומכש״כ עתה בטרדות הקשות אשר יפגע כל איש בהגיחו אל העולם ועסקיו, עוד זאת והוא העיקר אשר בנחיצת הקעסט, כיון שלדאבוננו חברים אשר יתמסרו אל החסידות על כל ימיהם, אין לנו, עכ״פ על שנות הקעסט יהי׳ לנו מי שיתמסר לה, יהיו לנו אלו שעכ״פ בשנים אלו עיקר קביעתם תהי׳ בדרך החסידות, ואצל רבם מורה דרכם הזה, ואז לא הם יתבלבלו בעבודתם ע״י נדודיהם אנה ואנה, ולא רבם יעצר בדרכיו מן בילבוליהם ונדודיהם, כי באין לו גם חסידים קבועים חוץ מאלו המתחלפים בכל שבת ושבת, אז או שקשה לו להרבי לדבר ולבאר לפניהם ענין ודרך שלום, או שדבריו אשר מדבר לפניהם אינם נכנסים ולא נדבקים בכותלי לבם.