מבוא השערים · פרק ו׳, כ״ב

וכיון שההתגלות אשר בזוה״ק התגלות יותר ערטילאית היא, והיא כהתגלות נשמה טרם נתלבשה כולה בגוף, מין כתר, שהיא גם מלכות מעולם שלמעלה ממנו כנ״ל. לכן כשנתגלה החסידות ע״י קדושינו הבעש״ט ותלמידיו זצוק״ל, התגלות ראשית המשיחית, שלא בלבד שהכלים לא יסתירו את הנשמה אשר בקרבם, כך גם בהם ובעצמותם יתגלה אור. אז הרבה דברים בזוה״ק מתבארים על ידה ביתר פשטות. כלומר עניני ההשגות המוח והדעת מן עולמות העליונים, היינו מה שנתצמצם להגבלות שיעורין, מידות, ושמותיהן, שבמוחו ודעתו ישיגם האיש, גם החסידות, ע״י הקבלה הקדושה של קדושינו הרמ״ק האר״י ותלמידיו זצוקלל״ה משגת. ותוספת ההתגלות שבחידות בענין זה הוא רק כמו שאמרנו לעיל, שמערכות הקודש ספירות ושמות ההם, אשר משיגים בקבלת המקובלים הקדושים, לא במרום לבד הם רק גם באיש הישראלי. אבל צד מראות הקודש ועצם ההתגלות שבעולם בכלל, וביותר בישראל, אשר בזוה״ק. וגודל התאחדותם בו ית׳. ובפרט בשעת התורה, תפילה ועבודה. שלא את שיעוריהן וגבולותיהן, כלומר לא המושכל שלהן, לבד, משיגים, רק גם את עצמותן. ולא בשכלנו לבד אנו תופסים אותן רק גם בעצמות שלנו. ענינים האלו ישנם שמובנים ע״י החסידות בעצמה. וע״י אופן ההתגלות אשר בדרך החסידות דוקא, כמה ענינים האלו שבזוה״ק, יותר פשוטים ויותר מתבארים.