מבוא השערים · פרק ו׳, כ״א

הנה רק הקיצור משם העתקתי, אבל גם בזה שהבאתי, כבר מובן לכ״א מה שסיים שם ר׳ אלעזר, אלמלי יחזקאל נביאה אמר דא, תווהא הוי בעלמא ע״ש. דבר הנבואה הזאת עד כמה שצמצמו בקדשם להמשיכה גם לנו, מ״מ לא נתכסה כל הדבר בלבוש השכל, ולא בדעתנו לבד נשיג כ״א כפי שישיג, רק מראה הנבואה הוצגה כעין שראו. וכ״א רואה כי נבואה היא שגם אם אמרה יחזקאל הנביא פלא היתה, ודוקא יחזקאל הנביא נקט, מפני שהוא אמר בפרטיות כפי שראה, יותר משאר הנביאים. כמ״ש בגמרא למה ישעי׳ דומה וכו׳ למה יחזקאל דומה, וכו׳.