מבוא השערים · פרק ה׳, כ״ט

וכשבא לתורה ועבודה ולבו מתחזק בד׳ בשמחה וגדלות אף עומד על דעתו בסברות רוחניות עליונות, מעצמו אינו יודע אח״כ מאין התחזקות ושמחה כזאת לי, וכן כשמיסר את חסידיו בעניני עבודת ד׳ וחסידות ומפיו נזרקים דברים שנראים גדלות על עצמו, אינו יודע מאין גדלות כזו לו, אף מתחרט אח״כ ושב בתשובה לאמר הלא שוב תרמית ומרמה, ועיין כעין זה בנועם אלימלך הק׳ פ׳ תזריע שהצדיק אינו מוצא בעצמו שום מעלה כל ימיו, רק תמיד הוא אצלו כטמא ח״ו בטומאת עונות, שסובר בודאי שעדיין אינו טהור בעבודתו וכו׳, אבל כשצריך להתפלל על איזה דבר וכו׳ אדרבה צריך להתחזק אף במדרגתו ואל יתעצל מלהתפלל על כל דבר.