גם ענין נפילת רוחו יכולה להיות מן התקשרותו בחסידיו, מפני שנפשו מתפשטת בהם והם בנפשו, לכן האנכיות שלו לא מוגבלת לעצמה כיון שגם החסידים בה, וחלקים מנפשו מתחלקים להם, אף בהם נמצאים, לכן אין לו עצמיות ואנכיות, רק נמיכות רוח ושפלות.
מבוא השערים · פרק ה׳, ל׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAkhrakhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מבוא השערים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.