ודאגה זו מעיקה אותו כ״כ עד שגם כשבא על ציון אביו או אבי אביו הקדושים אשר בארץ המה, כשבא לדבר מעצמו רק בקושי מתחזק להתפלל על צרכי גופו, כי עיקר תפילתו שם אף בכייתו לפעמים היא לאמר, הוי אבותי הקדושים איך תעזבוני להיות ח״ו מושלך ומרוחק מד׳, והלא גם לקדושתכם ח״ו הפגם נוגע כיון שמוח הבן ממוח האב הוא,
מבוא השערים · פרק ה׳, כ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAkhrakhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מבוא השערים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
