ועם כל זה כשנשאל מה הוא שייכות הגשמיי אל הרוחניי והיחס אשר ביניהם, נשוב ששייכותם הוא רק כשייכות הצל אל עצם המוצל וכיחס הבבואה אל עצם הדבר אשר ממנו הבבואה יוצאה. כלומר, עולם היצירה אל הבריאה הוא כשייכות התולדה אל האב והעלול אל העולה והתולדה מעצם האב אף ראש העלול תחתית העולה הוא, כיון ששניהם, עולם הבריאה והיצירה, רוחניים הם, משא״כ העשי׳ והאדם אל עולמות העליונים כיון שהעשי׳ והאדם, גשמיים הם, שכל נטיותיהם בטבע ומתולדה לנמיכיות, ועוה״ע רוחניים, לכן אין אלו, מעין אלו, ושייכותם הוא רק כהצל ה״אפס״ אל הדבר ה״נמצא״, שרחוקים ושונים זה מזה תכלית השינוי,
מבוא השערים · פרק ד׳, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAkhrakhim, 16. Ring. 11-432
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מבוא השערים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
