מבוא השערים · פרק ד׳, ה׳

ויכולים להבין זה ממשל האדם ונפשו, שגם את השם ראש ויד למשל שאנו קוראים לאברים אלו שבו, לא על הבשר ועצמות קוראים שמות אלו, רק להכח שבהם, להחכמה שבראש ולכח הנפש שמניע את היד ועושה בה מלאכה, ובשביל זה יכולים לאמור גם על הנפש ראשה וידה אף שאין בה צורת ראש ויד כמו בגוף, כיון שלהכח ושורש ראש ויד אנו מכוונים, והכח גם בנפש נמצא, כעין משל זה גם זה, כיון ששורשם למעלה היינו ששורש האדם ואבריו הוא במרום והוא צל עליון שנתגשם, ובבואה עליונה שנדחית בעולם הזה, לכן גם שמות אלו רשות לנו לקרוא במרום, לא רק לשבר את האוזן, הן אברים הגופניים שאנו מדברים מהם בענינים עליונים, רק משלים הם, אבל לא משל הזר לגמרי מהנמשל כי באמת הם נמצאים שם, ומ״מ אין אנו מגשמים בזה ח״ו למעלה באברים גשמיים כי רק אל השורש הרוחני אנו מכוונים.