מבוא השערים · פרק ב׳, כ״ז

ולא משכיל מופשט אשר יכול להשיג בו רק מושגים בודדים כאהבה או יראה מופשטה, יוציא מקרבו ולא יותר, רק בכלל שכל חדש חכמה והארת נשמתו המופשטה יוציא אשר כל הבנתו ענינים שלימים וארוכים אלו, אחרת תהי׳, מי שאינו מוציא מקרבו משכיל מופשט כזה להשיג גם דברים מופשטים, אז כשלומד קבלה וגם חסידות רק דברים יבשים רואה לפניו, ועד כמה שברור לו שלמעלה הכל רוחני מ״מ קשה לו ללמוד, כי או שלא ישיג בדעתו מאומה ושונה את הדברים בספ״ק בלא שום הבנה, או שמלא תמיהות וקושיות אצלו אם רוצה גם בשכלו להבין עכ״פ מועט, ואף אם מטעימים לו באיזה משל מבין הוא את הנמשל כמו בכל משל ומליצה מגושם ואנושות, כמו שכבר ראיתי לומד כזה.