מבוא השערים · פרק א׳, פ״ה

לא כן הוא אילו יצוייר שיוכל החושב להשיג בקרבו גם את המשכיל, היינו החכמה של המחדש החכם, כי אז כבר הי׳ בקרבו מציאות ישות החכם, כי רק המושכל כגון שב׳ פעמים ב׳ עולה ד׳ וכדומה הוא מציאות של צל ואפס, משא״כ המשכיל שהוא התגלות והסתעפות הנפש אף כח רוחני וגופני, מציאות ישות הנפש, היא, ומי שהי׳ משיג אל קרבו גם את המשכיל של החכם בשעה שחושב מן מושכלו וחידושיו, כי אז הי׳ מתקרב אליו והי׳ נזדכך כמוהו בזַכות הרעיון והשפעתו אף על מדותיו,