מגיד דבריו ליעקב · פרק פ״ז, ב׳

והנה נאמר אצל א"א ע"ה במחזה לשון מראה שרואין את הפרצופין וכמו שהאדם מתחזה לפני המראה כן הפרצוף שבמרא' מתחזה אליו כן כ"י אצל הקב"ה כמו שהאדם מראה א"ע לפניו ית' כן הוא ית' מתראה אליו דהיינו אם הוא מתראה לפניו בקטנות כפי האמת שהוא טיפה סרוחה כך הקב"ה מצמצם א"ע לפניו כדי שיוכל לסובלו אבל כשהוא מתראה בגדלות מהראוי שגם הקב"ה מראה א"ע לפניו בגדלות וגדלות הבורא אין כל ברי' יכולה לסובלה כ"א ע"י צמצום הרבה כנודע וזהו ועשית שנים כרובים [שהם אפי זוטרא ברבייא] דהיינו שתגרום במעשיך וענותנותך עד שגם הקב"ה יצמצם א"ע ויראה אליך בקטנות כמו האב שרואה את בנו משחק באגוזים אז מחמת אהבתו משחק גם הוא עמו הגם שאצל אביו נראה זה מעשה נערות וקטנות אעפ"כ מחמת אהבתו לבנו שיקבל תענוג ממנו מצמצם את שכלו הגדול ושורה בקטנות שיוכל הקטן לסבול אבל אם היה מתנהג עמו לפי שכלו לא היה הבן יכול לסובלו ולא היה האב מקבל תענוג ממנו ודו"ק.