מגיד דבריו ליעקב · פרק ס״ה, ג׳

לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה גם מעשה דר' יוסי היה מתפלל בחורבה ואמר לו אליהו היה לך להתפלל תפילה קצרה כי הנה כשהרב רוצה להבין לתלמידו שכלו הרחב ואין התלמיד יכול לקבלו אזי הרב מצמצם שכלו בדיבורים ואותיות עד"מ כשאדם רוצה להריק מכלי אל כלי ומתיירא שמא ישפוך לחוץ אזי נותן כלי הנק' משפך ובזה המשקה ההיא נתצמצמה וע"י מקבלת הכלי ההוא ולא ישפוך דבר חוצה כן הדבר הזה ששכל הרב מצומצם בדיבורים ואותיות אלו שאומר לתלמיד ועי"ז יוכל התלמיד לקבל שכל הרב הרחב. והנה עולם הזה נק' עולם העקודים שהשכל עקוד ומצומצם בו והנה השערות נק' כמו כן מותרי מוחין ע"ד הנ"ל כמ"ש במ"א וזהו נודע בשערים בעלה וזרח משעיר למו שהוא לשון שערות ואי' בזוהר אית שערין רכיכין ואית שערין קשישין דהיינו שערות הרא'ש והזקן והממוצע שביניהם והמחברן הם שערות הפיאה שנמשכין מכנגד הראש עד הזקן והנה י"ג מדות מדות שהתורה נדרשת בהן ג"כ עד"ז שמשה עצמו לא היה צריך להם אך התורה שבע"פ שהיא הנוק' שבה הדרשה אינה יכולה לקבל בהירות התורה שבכתב כ"כ ע"י י"ג מדות והיינו ק"ו וג"ש.