וקם שבט. לשון מושל הוא הצדיק מושל ביראת אלהי' זה ג"כ יהי' מישראל פי' מחמתם ומחץ וכו' הנה הפיאה הוא התקשרות שהם המחברים ב' הדברים דהיינו שערין קשישין עם שערין רכיכין וע"י נמשך מזה לזה בהדרגה שנודע שאלולי ההדרגה בכל המדריגות אז לא יכול המקבל לקבל וזהו מ"ש כאן לע"ל כשיזדככו העולמות ויוכלו לקבל רוב שפע ואז לא יהי' נצרך להדרגה ואז ומחץ לשון יחץ לשון חלוקה ובקיעה פאתי מואב דהיינו שיבקע הדרגת ההמשכה היוצאת מאב ומצומצמות השפע שלא ישפע בלתי הדרגה בכדי שיוכל לקבלו אבל כשיזדכך המקבל אז א"צ להדרגה אז יבקע ויחלוק ההדרגה ויומשך בלתי הדרגה ודו"ק.
מגיד דבריו ליעקב · פרק ס״ה, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.