למה צדיק דומה לפני הקב"ה כנר לפני אבוקה כמו שרגא בטוהרא לא מהני ואינו עושה פעולתו כלל כן מדותיהם אינם עושים שום פעולה בתאות העולם כי תמיד הם בטלים ממציאותם מיראת הקב"ה הנה יראה היא מדריגה תחתונה של המלך שהמלך עצמו אין לו יראה אך מן המלך מתלוצץ היראה וחלה על עבדיו א"כ בודאי היראה היא מדריגה תחתונה של המלך והיא המחבר בין המלך והעם היראה הדבוקה בו היא חלה על העבדים שהם עמו והנה אפילו שהגדול שיש לו כל טוב בביתו אעפ"כ כאשר בא לפני המלך הוא בטל ממציאות כנ"ל. וזהו יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליריאיו פירש אע"פ שאין מחסור להם אעפ"כ הם בטלים ממציאות עם כל אשר להם מפני יראת הש"י. והנה עיקר המלכות הוא היראה דעיקר התענוג למלך במלכותו הוא מה שמתיראים ממנו ועי"כ צייתים אותו והנה אלקים עשה שיראו מלפניו ועיקר בריאות העולמות היה בשביל תענוג זה והיא נקרא כלה ואנחנו עמו המובחרים להיות נושאין תמיד עלינו יראת הש"י וזהו בכל מקום שגלו שכינה עמהן דהיינו תענוג יראה של הבורא עמנו תמיד וזהו לכלותם כתיב בדיל כלה דילי' כשוק של בושם וזהו וירא אלהים את בני ישראל דהיינו שראה התענוג שלו וכו'. שיראו מלפניו וזהו אלהים בחינה וראה הוא את ישראל רצה לומר עם ישראל אז וידע אלהי דהיינו שנתקשר באותו התענוג ונתן לב להוציאם וזהו איש וביתו באו דהיינו כ"א בא עם יראת השם ית' עליו יראה נקרא בית ע"ד בחכמה יבנה בית אבא יסד ברתא וע"ש כך נקרא חכמה תתאה בית.
מגיד דבריו ליעקב · פרק ל״ב, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
