ואלה שמות בני ישראל הבאים וגו' איש וביתו באו הנה תכלית הכל היא היראה כי אם אין יראה אין חכמה ספונה וחשובה כלל ותכלית חכמה הוא יראה הגם שצריך לעבוד הש"י באהבה ויראה אין צריך לתפוש רק יראה וממילא תשרה עליו אהבת הבורא ית' כי דרכו של איש וכו' ובזה הבחינה יבחין האדם את עצמו אם יש לו יראה בשלימות ונבין זה ממשל אם אחד מן השרים עומד לפני המלך ויעבירו לפניו דבר שהוא הגדולה שבתאות שאם לא היה עומד לפני המלך היה מתאוה לתאוה ההוא עכ"ז בעמדו לפני המלך נתרחק ממנו תאות דבר ההוא ודבר זה הוא מפני שכ"כ גדלה עליו הבושה והאימה מפני המלך עד שאינו רואה את עצמו במדותיו וכולם בטלו ממציאות נגד יראת המלך כמ"ש רז"ל.
מגיד דבריו ליעקב · פרק ל״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maggid Devarav leYa'akov, Koretz, 1781
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מגיד דבריו ליעקב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.