מגיד דבריו ליעקב · פרק ט״ז, ב׳

ולפעמים האדם הוא חושב מחשבות של הבל הי' הצדיק מבחן שבוחן אותו ומשליך אותו לעולמות רעות כדי שיעלה אותן להש"י וחשוב הוא אצל הקב"ה מאוד והאדם אעפ"י שהוא בא לדבר רע יקבל הכל בטוב כמו ר' עקיבא שכבתה נירו ואכל ארי את חמורו ואמר על הכל גם זו לטובה ובאמת הביא לתוכו טובה, וזוהו גייריני ע"מ שאלמוד על רגל א' ר"ל שאהיה תמיד במדריגה טובה ואמר לו מה דלך סני לחברך לא תעבוד, רמז לו כשהייתה אתה במדריגה רעה הוצרך אדם טוב ליפול כדי שיעלה אותך לכך תצרוך גם אתה ליפול ור' עקיבא שהיה בן גרים עוקר הרים וטוחנן זה בזה בסברא פי' הרים נק' מדות אבות ר"ל שהוא הביא את המדות למעלה כי היה התענוג יותר גדול מפני שהיה בן גרים כמשל הידוע וזה שתוק כך עלה במחשבה שהעלה את הכל לעולם המחשבה, וזהו שלח תשלח את האם והבנים תקח לך, ר"ל שורש המ"ז תשלח שתדבק א"ע במדת אהבה ויראה.