ושלשה כתרים של ג' מדרגות אלו הם הרמוזים בג' אותיות אי"ה דשם אהי', א' הוא הראשית הכל ושורש הנעלם, וי' הוא התחלת ההתגלות דיש מאין וממנו התחלת התפשטות אות הו' דשם הוי' קו האמצעי וכתר שלו, והה' הוא הכתר דה' אחרונה של שם הוי'. ואלו הג' אותיות נבדלים זה מזה אבל אות הרביעית היא כפולה, וכמו שבשם הוי' ג"כ הה' כפולה, וה' ראשונה דשם אהי'ה הוא הכתר לה' ראשונה דשם הוי' והוא הכתר שם טוב שעולה על גביהן דטוב שם משמן טוב שבו נמשחו כהנים ומלכים שהם ב' כתרים, גם שמן רומז לחכמה כידוע שהוא כתר תורה וכן אין טוב אלא תורה (ברכות ה' ע"א) ושם טוב טוב מכולם והוא העולה על גביהן היינו על גבי כל שלשת כתרים אלו, שהשם טוב אינו דבר בפני עצמו כי כל שם טוב צריך שיהיה נתפס באיזה דבר שבעבורו הוא השם טוב שיש לו, וזה יש לו שם טוב שהוא בעל תורה וזה בעבודה וזה בגמילות חסדים שהם השלשה כתרים ועמודים שעליהם העולם קיים, ובמקום אחר (חגיגה י"ב ע"ב) איתא על עמוד אחד העולם עומד וצדיק שמו שנאמר צדיק יסוד עולם, הוא כלל כל השלשה עמודים הם נעשים ביסוד עמוד אחד בצדקת הצדיק הוא הכוללם, אף על פי שבפרטים הן חלוקין שגם הצדיקים חלוקים במדרגותיהם זה מזה לשלש מדרגות נגד ג' אבהן בכללם הוא אחד ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ הוא העולם שהצדיק יסודו, דכל ישראל נקראים שארית יוסף שהוא עיקר תולדותיו של יעקב, היינו גילוי התפשטות מדרגות אבהן בהתגלות בעולם הזה בצדיק גמור שאינו יוצא משורת משפט התורה ועבודה וגמילות חסדים החיובים על כל איש ישראלי, ודבר זה הוא שלימות האדם מצד מה שהוא נבדל ועל זה נאמר אל יתהלל החכם וגו' הם שלשת עמודי עולם אלו חכם בתורה וגבור הכובש יצרו בעבודת השם יתברך ועשיר בעל גמילות חסדים, ואין בהם כדי התהללות לזכות לשם טוב על ידי זה כי אם בזאת יתהלל וגו' וידוע אותי כי אני ד' עושה חסד משפט וצדקה וגו' הם ג"כ ג' אלו חסד הוא תורת חסד ומשפט הוא הדן את יצרו כמה שכתוב במגילה (ט"ו ע"ב) וצדקה היינו גמילות חסדים, וצריך שידע שהשם יתברך הוא העושה הכל בקרב הארץ ולבות בני אדם דבאמת אין עוד מלבדו וגם כל מעשינו פעלת לנו, וכל זה שהוא חושב שהוא חכמתו וגבורתו ועשרו היינו שהוא מצד השתדלותו ובחירתו הטובה, זהו מצד העולם הזה שבו התגלות הבחירה וכאילו האדם נפרד מהשם יתברך ועדיין לא הגיע לתכלית שלימות הדביקות באלקים חיים שיש לכלל ישראל שאינם נפרדים כלל מהש"י, ובאמת מצד בחירתו והשתדלותו אין אדם צדיק בארץ וגו' ולא יצדק לפניו ית' כל חי להיות במדריגת צדיק בשלימות שלא יחטא דבכל אחד יש חסרון בעל כרחו, וזהו הדבה רעה שהביא יוסף על אחיו דמצד מדרגתו יש חסרון בכל אחיו שאין צדיקים בשלימות, ומצד מדריגתו נקראים רק שארית יוסף כי בכל אחד מישראל יש ג"כ שארית ממדריגתו, דכולם צדיקים ג"כ אבל לא עצמותו בשלימות נגלה בעולם הזה, דבשם העצם נקראו על שם יהודה שהוא נקרא כולו על שמו של הקב"ב בצירוף אות הד' הרומזת על דלות וה' ד' הוות רק בתר דקבילת עוברה נעשה ה', ובכל מקום דל עני כו' בישראל מדבר שזה כל מעלתם שהם מכירים חסרונם ושאין להם שום כח ושום דבר רק מה שהשם יתברך נותן ומשפיע ועוזר, וזהו ההשכל וידוע אותי כי אני ד' וגו' ואז השם יתברך משפיע להם ונעשה מד' ה' שהוא שלימות הכנסת ישראל:
מחשבות חרוץ · פרק ח׳, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
