ומשרע"ה זכה לזה מיד בהתגלות הראשון עד שאמר הנני לכהונה הנני למלכות שראה עצמו מוכן להיות גואל האמיתי אלא שלא היה הדור זכאי עדיין לזה, ועל כן אמר לו אל תקרב הלום גלה לו דבר זה דאשר אהיה דעדיין לא הגיע גמר הבירור, אלא שלבני ישראל לא היה אפשר להודיע זה כדי שיהיה מקום לבחירה שיבקשו להשתדל להגיע לטוב והשלימות הגמור כמו שזכו לזה לשעה בשעת מתן תורה, ואלמלא ידעו מקודם שעתידים לקלקל אח"כ ושאין זה מדרגה קבוע וקיימת עדיין במעמקי לבבם שלא יוכלו לזוז ממנה לא היו יכולים לזכות לה גם לשעה, ורק על ידי ההעלם שחשבו שהם באמת כן ושאין דבר חוצץ זכו להיות באמת כן על כל פנים לשעה, ולאותו שעה היה באמת לאמיתו אף על פי שנפסק אח"כ, ושפת אמת הוא מה שתכון לעד כבר אמרו בזוהר כוננת לא כתיב אלא תכון, היינו שאינו בהווה בפועל בעולם הזה כוננת מיד רק דתכון לעתיד, ואותה מדרגה שזכו לה לשעה ביציאת מצרים ומתן תורה אף על פי שלא נתקיימה אצלם אח"כ ההפסק לא היה אלא לפי שעה דכל חיי עולם הזה נקרא חיי שעה, ואחר שיתצרפו ויתלבנו בכל הגליות על ידי התשובה ישובו למדרגות הראשונות וכימי צאתך וגו' ושמחת עולם על ראשם ודרז"ל בפרק רבי עקיבא שמחה שמעולם הכתרים דמתן תורה, רצה לומר שאז השיגו תכלית שלימות כל הקומה שלימה עד הכתר, ושלשה כתרים הם כתר תורה כהונה ומלכות הם נגד שלש מדרגות אני אתה הוא, אני הוא מדת המלכות כנודע בסוד ואני תפלה ועל זה רמזו רז"ל מה שכתוב מ-אני של בשר ודם שאמר אני פרעה אתה למד לאני של הקב"ה כשיאמר אני אני הוא כי התגלות מדת מלכות הוא במלת אני, ובהחליל אם אני כאן הכל כאן הוא בסוד נעוץ תחלתן בסופן וסוף מעשה במחשבה תחלה, וכהונה הוא דרגא דאתה כמה שכתוב אתה כהן לעולם והיינו דאני הוא המדרגה שהש"י בתוך לבבות דבני ישראל, ואתה הוא הכרת הנוכח שאומרים בכל הברכות שהוא כעבד העומד לפני המלך, וזהו דרגא דעבודה שזכה אאע"ה להיות מזרעו כי הוא נמשך מצד מדת חסדו דאברהם הוליד את יצחק רזא דעבודה, והוא הוליד יעקב שצורתו חקוקה בכסא הכבוד, הוא רזא דאתה הרומז לשם הוי' וכן איתא בכמה מקומות אתה ד', וזהו השם הכתוב בציץ שעל מצח אהרן שהוא הכתר כהונה על ידי דהוא כולו קודש לפניו ית"ש, וציץ לשון ראיה שזהו מדרגת הראיה שאדם רואה העומד נכחו, והוא דרגא דיצחק דמחוי להו הקב"ה בעיניה כמה שכתוב בפרק רבי עקיבא שזהו על ידי העבודה זוכה לראות הנוכח דרגא דשויתי ד' לנגדי תמיד שצריך לכל כהן העובד השם יתברך תמיד שהוא הנקרא כהן:
מחשבות חרוץ · פרק ח׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
