מחשבות חרוץ · פרק ח׳, א׳

ארבעה ראשי השנים הנשנים בריש ראש השנה נראה לי שהם נגד ארבע אותיות שם אקי' שהוא שם הכתר כידוע, ובו נגאלו ממצרים כמה שכתוב בפרשת שמות ואמרו לי מה שמו וגו' דאמר לו תחלה שם זה, דאותה גאולה הוא התחלה לכל הגאולות וממנו הוא המשכת כל הקומה ועל כן נקרא בלשון זה דרצה לומר שעתיד להיות עמהם עוד, כי זהו רק התחלה ובאמת כלל עולם הזה כולו נקרא רק התחלה כפרוזדור לפני טרקלין, ולמשרע"ה אמר אשר אהיה ודרשו מזה שעבוד גליות היינו שגילה לו הסוד דגם אח"כ יהיה רק התחלה וממילא נמשך מזה שעבוד גליות דעדיין צריך לבירורין אך לבני ישראל אמר לו שיאמר רק אקי' שלחני כמו שאמרו ז"ל (ברכות ט' ע"ב) דיה לצרה בשעתה, והיינו דבאמת במתן תורה נעשו חרות משעבוד גליות אלו לא חטאו אח"כ והחטא הוא בחירה ואמנם ידוע קושית הידיעה ובחירה שתירצו על זה בזוהר חדש ובספר ד' מאות שקל כסף מהאר"י עד"ה, ושורש הדברים דהם בב' מקומות ובמקום הידיעה באמת אין מקום לבחירה אלא שזהו מקום הנעלם בעולם הזה ועתיד להתגלות לעתיד לבוא שיבוער היצר ויבוטל הבחירה באמת, וכמה שכתוב בשבת (קנ"א ע"ב) ימים שאין חפץ אלו ימות המשיח, ואז יבורר גם על כל חטאי ישראל שסדורים ובאים מששת ימי בראשית כמה שכתוב בפרק רבי עקיבא והיינו כשיתגלה הידיעה דהכל היה מידיעתו ית' בראשית הבריאה, ובעולם הזה הוא מקום הבחירה ועל כן רק למשרע"ה שהיה בסוד הדעת נתגלה סוד הידיעה ומה שבידיעתו, וכמו שאמרו ז"ל אתה רואה ראיה אחת ואני רואה שתי ראיות שעתידים כו', כי משרע"ה שנבחר לגואל הגיע למדרגה זו להתגלות לו ד' דלבא לפומא לא גליא, כי הדעת הוא מקום חבור מחשבת המוח עם רצון הלב הנעלם גם מכחות המתפשטות מהלב לגוף כל שכן לפומא שהוא מדרגה האחרונה שבו ההתגלות לזולת דהוא דרגא דכנסת ישראל בעולם הזה שקבלו תורה מפי הגבורה ועל דרך שנאמר ישקני מנשיקות פיהו, ומדרגת משרע"ה שעלה למרום מדרגה המרוממת ממדרגות העולם הזה היינו מה' אחרונה לראשונה דהוא מפומא ללבא, וזה שאמרו בברכות (ל"ג ע"ב) דיראת שמים לגבי משה מלתא זוטרתי, כי לגבי כנסת ישרא לד' שואל מהם רק זה דזהו דרגא דכנסת ישראל כידוע דיראה היא תרעא לאעלא גו מהימנותא, ועיקרה בלב כמה שכתוב ביומא ע"ב ב' על פסוק ולב אין וכמה שכתוב בפרק חלק (ק"ו ע"ב) דרחמנא לבא בעי, משאין כן מן השפה ולחוץ דצריך שיהיה הפה מדובק עם הלב, וזה כל השתדלות כנסת ישראל עד לעתיד לבוא שיזכו כולם למדרגת ה' ראשונה להיות תרין רעין דלא מתפרשין כשיזכו להזדככות הלב לגמרי דלבבו יבין ושב: