והנה מצינו במדת פורעניות מעוטה ע"ז מכה לפניה ולאחריה כמו שאמרו ז"ל (בראשית רבה פרשה מ"ג) על פסוק וירדוף עד דן, כ"ש למדה טובה מרובה כמה שמקדשת לאחריה כן מקדשת לפניה, וכמו לענין קדושת המקום כן לענין קדושת הזמן דכמו שנקבע הקדושה באותו זמן לדור דור לאחריו כן יש בו גם לפניו הארת קדושה, ובודאי גם הקדושה והאור העתיד להגלות במהרה בימינו בעת קץ גם הוא מאיר ג"כ לפניו באותו יום מועד המוכן לכך. וכפי מ"ש הוא בראש חודש ניסן, ובכל שנה ושנה שמתקרב יותר לגאולה מרגישין בו אור יותר מאור זה של ישועה האמתית של כל הנפשות מישראל לתקן עולם במלכות שמו ית', וכלל דראש חודש הוא הרגשת אור של עתיד דלעתיד נאמר והיה מידי חודש בחדשו ומידי וגו' שהקדים חודש לשבת, דמשמע שיהיה קדושתו גדולה מקדושת שבת דקביעא וקיימא וחודש דישראל מקדשי כשיעשה ממנו קדושה קבועה וקיימת יהיה גדול יותר. על דרך חד מינן כי אתי להתם עדיף כתרי מינייהו (כתובות ע"ה ע"א), ואז יתגלה קדושת החודש על שם ישראל שעתידים להתחדש כמותה, ובעולם הזה אין חידוש קדושתם בכל חודש ניכר ע"כ אינו כל כך מועד רק נקבע על שם התגלות הקדושה בו לעתיד, ובראש חודש ניסן שהוא ראש לכל החדשים שבו יהיה עיקר התחלת וראשית התחדשות אורן לעתיד בו הוא תוקף השגת אור זה בכל דור ודור, ובפרט בדורות הללו בעקבתא דמשיחא יוכלו להשיג הארה גדולה מאורו של משיח בראש חודש ניסן, והוא הארת השם אהיה המורה על העתיד דאנא זמין למיהוי, ונראה לי דכל ארבע אותיות השם מאירים בחודש ניסן עצמו שהוא ראש החדשים וכלולים בו האורות כולם, והארת הא' בראש חודש, והה' בעשרה בו שבו נצטוו על שורש התחלת תשובה דמשכו ידיכם מעבודה זרה (שמות רבה פרשה ט"ז) וקחו לכם שה דמצוה, והארת הו' שבו נתגלה בפועל אור הכתר הרמוז בקוצו של י' הוא בגאולת מצרים בט"ו. וה' אחרונה בתיקון יסוד המים הוא בשביעי של פסח ששיקע צרינו במים ובני ישראל העביר בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם, של"י לשלוט בהם שיקוע כל מיני תאות אדרבא נעשה להם חומה למגן ולמסתר מכל צד. על דרך שנאמר (בראשית רבה פרשה ט') והנה טוב מאוד זה יצר רע שכשכופהו ואין שליט בו נעשה גם הוא טוב מאוד, ועל ידי זה ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל (מכילתא פרשת בשלח) דראיית מראה הנבואה הוא על ידי ביטול התאות של תוהו ובוהו על ידי זה נפתחים השמים שהוא הרקיע המבדיל בין מים עליונים שהוא החשק להשם יתברך שמצד יצר טוב למים תחתונים בתאות עולם הזה דגם זה לשם שמים ואז זוכה לראות מראות אלקים, ובכל שנה בארבעה ימים אלו שבחודש זה יוכל כל אחד להשיג מעין אורות אלו ותיקונים הללו כל אחד כפי אשר הכין לבבו לכך, ובכל שנה הם מאירים יותר מצד השתדלות בני ישראל במצות בכל שנה בזמנים אלו, ועל ידי זה נתוסף אור על ידי מעשיהם בכל שנה מצד העבר וגם מצד להבא שהוא מתקרב כל שנה לעת קץ דבעתה, שיראו ג"כ כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר ולא ילמדו איש את רעהו כי כולם וגו', והוא בחודש זה במהרה בימינו:
מחשבות חרוץ · פרק ח׳, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
