מחשבות חרוץ · פרק ח׳, י״ז

ופתיחת התורה בא' דאנכי דמשם נובע שורש התורה מעומק ראשית של הדבור, ומשם זכו לשני הכתרים נגד נעשה ונשמע היינו נגד תורה ועבודה שהוא כתר תורה וכתר כהונה דעדיין לא זכה אהרן ונטלו, ונקראו אז כל ישראל ממלכת כהנים, ובמתן תורה היה ההשגה בהתגלות ובגאולת מצרים היה דבר זה בהעלם עדיין רק השם יתברך הודיע זה למשה העתיד להיות דבהוציאך וגו' תעבדון וגו', וזהו הוראת מלת אהיה לשון עתיד דרצה לומר שאני עתיד להיות עמהם, וזהו בריש כל דרגין דעדיין לא הגיע לסוף ושלימות הכנסת ישראל הוא בסוף כל דרגין, ובראשית המחשבה היה זה התכלית והסוף כבר מגולה דבשביל זה התחיל כל סדר השתלשלות המדרגות, ובניסן נתגלה אור זה דהתחלה שעל שם העתיד והוא ראש השנה למלכים ולרגלים הוא בנפש ובשנה הקדושה דישראל מקדשי לזמנים וכן למלכים כמה שכתוב שום תשים עליך מלך ועל ידי שימתם ומינוים נעשה, וזהו שורש התחלת כל כניסת הקדושות שבשאר שלשת ראשי השנה דהיינו בדומם צומח חי, וניסן הוא ראש לחדשים דכולם יונקים ממנו והוא המכניס קדושה במדבר הגדול מכולם, ועל כן הוא נגד הא' ראש לכל ארבע אותיות של שם הכתר והוא לשון לימוד עיין שם כתר תורה ובי מלכים ימלוכו, ובו הוא התחלת כניסת הקדושה לנפשות דבני ישראל ממקום פלא העליון שלא כפי סדר המדרגה. ואז ביציאת מצרים היה הפלא לשעה דאח"כ במתן תורה נתגלה מעלת ישראל שהחזיר התורה על כל אומה ולשון ולא קבלוה והם קבלוה, אלא שבשעת ההווה היה זה נעלם עדיין. ובגאולה העתידה נאמר כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות, והיינו כשיהיה בעתה ושאין ראוים אף דהקב"ה יעמיד מלך קשה כהמן שישובו (סנהדרין צ"ז ע"ב), התשובה הוא מאתערותא דלעילא, ועל זה יש לאומות טענה דאם היה מעוררם מלעילא גם הם היו מתעוררים ואין הפלא על שם העתיד להתגלות דאחר בימות המשיח הוא ימים שאין בהם חפץ ובחירה עוד, ועל כן נקרא נפלאות לשון רבים דהוא פלאי פלאות דיש פלא לפלא דגם לגבי משיג הפלא זה נחשב למופלא ופלא, וזה שאמר אראנו ולא אראך כדפתח כימי צאתך, דיציאת מצרים כל אחד משיג וכמה שכתוב בכל דור ודור חייב לראות כאילו הוא יצא ממצרים דכל אחד מישראל משיג אור זה בניסן בכל שנה וכל דור, שאף על פי שמשוקע במקום שמשוקע יכול להתעורר פתאום להשם יתברך ולצאת מכל מיני השתקעות שהוא מצרים המצירים לים החכמה האמיתות דנפשות בני ישראל, והוא מצד הקדושה דלעתיד שיתגלה במהרה בימינו בימות המשיח שיש בכל נפש מישראל שיש להם חלק לעולם הבא, ועל כן אמר כימי צאתך לנוכח דכל אחד יוצא יציאה זו בכל דור ודור, מה שאין כן גאולה דעתיד כשיהיה בעתה דוגמת יציאת מצרים מאתערותא דלעילא גאולה פתאומית בלא זכות והשתדלות קודם, אור זה אינו מושג עדיין בעולם הזה קודם הראותו, ואפילו לנביא לא היה אפשר לומר לו זה לנוכח רק אראנו בלשון נסתר אאותו דור שיזכה לכך, ומכל מקום נתגלה לנביאים דכולם ניבאו לימות המשיח (ברכות ל"ד ע"ב) שאף על פי שלא השיגו האור בפועל ממש כמו שיהיה אז מכל מקום מה שגילו שיהיה כך כבר יש בזה גילוי קצת מאותו אור דרך העלם: