מחשבות חרוץ · פרק ז׳, י״ז

וזהו החודש ניסן מי"ב חידושים דלבנה שנברא באות ה' שהיא אות מאותיות הוי' והיא ה' אחרונה, כי ישראל נמשלו ללבנה שעתידים להתחדש כמותה (כמה שכתוב סנהדרין מ"ב ע"א) והחודש הזה ראש חדשים כי הוא ראשית לכל החידושים שיש בה, כי כל חידוש הוא על ידי קבלת אור שמקבלת השמש בתקופותיה וכפי האור דשמש באותו חודש שהוא באותו זמן דשנה כפי שינויי מהלכה בעתותי השנה, כן הוא התחדשות הלבנה המקבלת ממנה, וכך התחדשות דבני ישראל הוא על ידי קבלתם אור הוי' ית' המאיר להם מאצילות אורו ית' שהאציל אור המושג לתחתונים שהוא אור שכינתו ית' השוכנת בקרב הנפשות דבני ישראל שיוכלו להשיג אור זה, והיא הנקרא עת לעשות לד' וכידוע בזוהר על פסוק ואל יבוא בכל עת וגו' כי ממנה נמשך כל שינויי העתים והזמנים, כי היא המשפיעה לנבראים וכל הנבראים הם תחת הזמן וחלוקים הכל בעולם ושנה ונפש, והם חלוקת י"ב חדשי השנה שמצד המשכת ההשפעה לי"ב שבטי ישראל, וראשית ההמשכה הוא למלך האומה שהוא ראש האומה וראש המקבלים וכמו שסוף המשפיע היא ג"כ מדת המלכות כידוע, והוא הראשית דהתחדשות אור אחר ההעלם והכיסוי דהחושך יכסה ארץ וגו' ועליך יזרח וגו' וגם כי אשב בחושך ד' אור לי להאיר השחר מתוך החושך וקדרותא דצפרא דזהו הטוב מאוד שביצר הרע, כי במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים כו' (ברכות ל"ד ע"ב) ועל ידי החטא כשזוכה אח"כ לתשובה מגיע למדרגה יותר גדולה, והה' רומזת על זה שבה בריאת עולם הזה דברישא חשוכא והדר דייקא נהורא אחר דליעול בהך בפתח עליון יותר דלא מסתייע מלתא ליעול בפתח שיצא בו עצמו היינו שישוב מעתה להיות צדיק גמור ולהתנהג כצדיק גמור וכאילו לא חטא, דלא מסתייע שהיצר מסיתו שנית ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו והעזר הוא מה שזוכר שדבר זה אסור וכובש יצרו, אבל אחר שכבר נכשל וחטא אין סיוע זה מועיל לו שכבר גבר עליו היצר להסיתו לדבר האסור, וכל שכן אם עבר ושנה דנעשה לו כהיתר דעל כן פעם אחת ושניה מוחלין לו ולא נחשב עדיין לחטא עד פעם שלישית (כמה שכתוב יומא פ"ו ע"א) דאז נכתם עונו כיון שלא שב ליכנס דרך פתח הבעלי תשובה אחר פעם שניה, חטאו השלישי הוא אצלו כהיתר ולא בקל כל כך יתעורר לשוב ממנו כבפעם ראשונה ושניה, ועל כן לא מסתייע ליה אם יכנס בפתח התחתון שהוא משער לד' אשר צדיקים יבואו בו להגדיר עצמו מצד מה שהדבר אסור, רק צריך לרומם עצמו למדרגה גבוהה יותר שהוא הפתח העליון דהיינו שלא לעשות דבר מה שאינו לנחת רוח ומילוי רצון הש"י, ובזה אפילו שנעשה לו כהיתר מכל מקום מכיר דאינו עשיית רצון השם יתברך על כל פנים, וכשמשים לב להתבונן אם הוא רצון השם יתברך ומה רצון יש להשם יתברך בזה ושהוא אינו חפץ לעשות דבר שאינו רצון השם יתברך בזה הוא נמלט מכל מיני הסתת היצר ואפילו בתוקף הנסיון, וכנודע הסיפור מה שקרה לאחד המיוחד שבקדושים בדור שלפני פנינו, וזהו השער שבעלי תשובה יבואו בו שהוא מקום גבוה יותר, והוא הפתח התחתון שבה' ראשונה דשם ובה' אחרונה הוא פתח העליון דהתחתון הוא הפתח הפתוח לצדיקים: