מחשבות חרוץ · פרק ז׳, ט״ו

ומצד הזה לא הגיע המלוכה ליהודה כי השלימות דעולם הזה הוא מצד ההגדרה בפועל, וזהו דרגא דיוסף הצדיק והוא נגד חודש אדר שנברא באות ק' המורה קדוש כמה שכתוב בשבת ק"ד א' וכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה שם אתה מוצא קדושה, ומי שכבר יצא דליעול בהך רמוז באות ה' שבו נברא עולם הזה (כמה שכתוב מנחות כ"ט ע"ב) ששם החטאים וצריך לתשובה עילאה ותתאה שהם ב' ההי"ן דשם, ודוד המלך ע"ה שהוא שהקים עולה של תשובה הוא שזכה לחיי עולם דזהו רק על ידי התשובה, מה שאין כן משיח בן יוסף יהרג (כמה שכתוב סוכה נ"ב ע"ב) דאין אדם צדיק בארץ שלא יחטא והנפש החוטאת תמות כפי משפטו בהגדרה אין תקנה למעט החטא דעטיו של נחש אלא קבורה, אבל יהודה גבר באחיו כי גבורה דיוסף הוא בעמים שעליהם היה עיקר מלכותו היינו בכבישת היצר שהם כחות העמים שבלב, וגבורה דיהודה באחיו היינו בכבישת החסרונות שיש בכל אחיו, כי גם בכל השבטים יש איזה חסרון בכל אחד בתולדה הנמשך מעטיו של נחש שלא נתקן בהם עדיין לגמרי כביעקב אביהם דלא מת, כי הוא זכה לזה דחיים שלא ביצר הרע כבעולם הבא בי"ז שנים אחרונות שהיה במצרים דכתיב בהו ויחי יעקב דאז היה שלימות חיותו ושורש כח נפשו במדתו וצורתו החקוקה בכסא הכבוד, והם נולדו לפני זה שעדיין היה צריך לבירורים דאף שביקש לישב בשלוה אחר לידת כל השבטים שראה בנין כל קומת כנסת ישראל בזרעו וחשב דכבר נתברר, קפץ עליו רוגזו של יוסף הרוגז הבא מדרגא דיוסף שהביא דבתם רעה להראות שיש בהם ג"כ חסרונות עדיין דצריכים לבירורים, ועל ידי זה ממילא גם הוא צריך לבירורים יעקב עצמו וכן יוסף שזיו איקוניו שלו דומה לו ולעבד נמכר דבירוריו הם בזה שיהיה בין העמים ובמקום ערות הארץ ושקוע ביניהם שלא יהיה לו שום כח הרמת ראש נגדם כעבד נגד רבו, ושם נתברר כפיית יצרו נגד אדונתו כי לא כאלה חלק יעקב אף ששקוע במקום ששקוע, וזהו דמות דיוקנו של אביו שנראה לו להוציאו מתוקף השקוע עד שלא יכול להציל עצמו אלא על ידי זכירת שרשו ממיטתו של יעקב השלימה, וזיו איקוניו של מדרגתו שבאמת לאמיתו אין שם פסולת כלל רק בעולם הזה צריך לבירורין דיש עדיין איזה חסרון הנראה מצד העולם הזה כחסרון בשורש: