והנה כפמ"ש יש ז' מדריגות בשבת ענמו בהיות כ"א מהם חלוק לב' כנ"ל וכ"א כלול מג' ב' פרטים וא' הכולל אותן ב' הרי ו' והז' כולל הכל כל הו' מדריגות הנ"ל משא"כ הכוללים דב' מדריגות הנ"ל שכ"א כולל רק ב'. ונגד ז' אלו הם ג"כ ז' ימי יו"ט שבתורה דישראל מקדשי. א' וז' דפסח וא' וח' דחג ושבועות ור"ה ויוה"כ. ונקראים ג"כ שבת ע"י קדושת ישראל. וא' וז' דפסח הם נגד ב' דשבת הא' ואח"כ שבועות הכוללם. וא' וח' דחג הם ב' מדריגות דשבת הב' הבאים אחר ההכנה ששמחתו שאוסף כל תבואת השנה שהכין לו והוא אחרית השנה הקודמת. ור"ה שהוא הראש לשנה של אחרי' הוא הכוללם. ויוה"כ הוא שבת שבתון הכולל הכל שבו ניתנו לוחות אחרונות והוא גמר והשלמה למ"ת ולהא דחרות על הלוחות. ואז היא תרעא דחירו שמתכפרין כל עונות. ובו ניתנו לוחות אחרונות שהיא החקיקה שנתקיימה שלא יוכל עוד שום חטא ועון לבטלה. כי ביום הזה יכפר וגו' והוא כעוה"ב שאין בו אכילה ולא שתי' וגו' (ברכות י"ז א') דאז יבוקש עון ישראל ואיננו כי אסלח וגו'. כי הוא דרגא דבינה ששם התשובה והכפרה כמ"ש ולבבו יבין ושב ורפא לו:
מחשבות חרוץ · פרק כ״א, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.