ענין השבועות עיקרו בעבור שהוא זמן מתן תורה. כמו שיסדו אנשי כנסת הגדולה בנוסח התפלה שהם תיקנו התפלות לישראל כמה שכתוב בברכות ל"ג א'. והתימא ממג"א ר"ס תצ"ד שכ' מנהגינו לומר זמן מתן תורה הוא על פסוק הרמב"ם. תלי לה במנהגינו מה שהוא פשוט אצל כל ישראל בכל העולם כולו מימות עולם. ובודאי שהוא מיסוד אנשי כנסת הגדולה שהתקינו כל ברכות התפלות וליכא דפליג עלה שזהו קדושת החג. שכל חג נקבע על איזה ענין שנעשה לנו בו. וקושיתו לר"י דבז' בסיון ניתנה תורה. וכן מה שהק' עוד דלד"ה היה בנ"א לספירה. מה שכתוב לתרץ בשם הי"מ דרומז ליו"ט ב' לא נראה ליאמר על עיקר יו"ט שהוא יום א' לבדו ובא"י עושין אותו לבד וכ"ה עיקרו מה"ת ואיך קבעתו תורה שלא ביום מתן תורה כיון דעיקרו שהוא זמן מתן תורה:
מחשבות חרוץ · פרק כ״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.