ועל דרך הפשט סיפור התוקף שלו בתחלה וסוף הוא מפני מורא מלכות בהיותם אכתי עבדי אחשורש ויראים מהאומות וכמה שכתוב בגמ' ז' א' דשלחו לאסתר קנאה את מעוררת עלינו רק דהשיבה דכבר כתובה כו'. ועכמה פעמים הוכרחו לכתוב על דרך הכתוב ולהראות כאילו באים לספר תוקפו וגדולתו דאחשורש. ואעל פסוק שכפ"ז יהיה כל זה שלא לצורך הנס אבל בהיות המגילה כולה ברוח הקודש ומכלל הכתובים אי אפשר שיהיה בה סיפורי דברים ממילי דעלמא. אבל ג"ז גופו מכלל עיקר הנס וקדושת היום מה דאכתי עבדי אחשורש אנן עד שמפני מוראו וכבודו הוכרחו ג"כ להזכיר תוקפו ועם כל תוקפו לא עצר כח נגד ישראל שגם הוא רצה להשמידם כמשל דבעל התל והחריץ י"ד ריש עמוד א'. וזהו דפתחי לה פתחא מהכא כי עבדים אנחנו ובעבדותינו לא עזבנו וגו' כמה שכתוב בגמ' י"א ריש עמוד א'. שזהו כל ענין סיפור המגילה בהודעת תקפו דאחשורש דאכתי עבדי אחשורש אנן ועכל זה לא עזבנו ד'. וגם כי אשר בחושך ד' אור לי וליהודים היתה אורה מתוך החושך הגדול. וזה עדיף דאיכא שעבוד מלכיות וקעסקי בתורה כמה שכתוב ביומא ט' ב'. וכן אז קבלת עול תורה מאהבה עם היותם עבדי אחשורש. וכפי התוקף דאחשורש כך זה לעומת זה היה התוקף דקדושת ישראל אז שמחמתו זכו לאורה ושמחה וששון ויקר. ומצד החכמה תיקנו הכל ולא נשאר אצל אחשורש כלום ולא נזכר אצלו זכר מחכמה רק אצל המן מה שכתוב לו חכמיו על מפלתו ובזה אבדה החכמה גם מאדום אז שלא נמצא רושם דוגמא מחכמת שלמה ע"ה אלא בלבבות דבנ"י. ורק מצד התוקף בעושר וכבוד וגבורה שלא נתקן עדיין לגמרי אלא לשעתו ביום הפורים לבד שנקבע ליום משתה ושמחה. אף שאין בו קדושת יו"ט להיות שמחתו מצד קדושת היום רק על דרך משתה מלכים מתוך שלוה וכמשתה דאחשורש. וע"כ חייב לבסומי עד דלא ידע דזה לא שייך בשמחה של קדושת היום דיו"ט. אבל עיקר שמחת הפורים הוא כעין שמחת אחשורש שהי"ל בהראותו וגו' כל יקר עולם הזה. ומתוך הביסום עד דל"י יוכל כל אחד להיות בשלוה ותוקף במוחו על ידי היין דישמח. ובפרט בעת שכרות. אלא שאצלם הוא מצד חובת קיום המצוה לבד ע"כ הכל בקדושה. ובזה יקלט גם שמחה כזו שבדרך שלוה כהנהו בני גיהנם העושים כל ימיהם כחגים אל הקודש ועל כן מאן דאית לי' דינא בהדי גוי לידון באדר (תענית כ"ט ב') כי אז הוא כח התוקף וגבורה דישראל גם בעולם הזה נגד אויביהם כמו שהיה אז על ידי שקלטוהו מאחשורש. ולפי שעה אז באדר נפל פחד היהודים עליהם. ולא ניכר כלל היותם עבדי אחשורש. וכן לדורות לעולם בפורים שבכל שנה יש התעוררות דבר זה דלאו עבדי אחשורש אנן עוד. והוא אתחלתא לגאולה שלימה העתידה להיות בניסן הסמוך לו. וזהו המסמך גאולה לגאולה דעדיף כי הכל ענין אחד.
מחשבות חרוץ · פרק כ׳, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Machshavot Charutz
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מחשבות חרוץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
